חוק הבוררות |
|
חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, החליף את הפקודה המנדטורית משנת 1926, אשר הועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי שנחקק בשנת 1889. חוק הבוררות, קובע דרך ליישוב סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט. אבן הבריח עליה נשען חוק הבוררות היא הסכמת הצדדים לפנות לפתרון מהיר ויעיל של הסכסוך בפני בורר. בחוק מוסדרים העניינים הבאים: תוקף הסכם הבוררות, דרכי מינוי הבורר, סדרי הדין בבוררות, סמכויות הבורר, סמכויות בית המשפט בהליך הבוררות ודרכי ביטול פסק הבורר. כוונת המחוקק, היתה להקל על העומס בבית המשפט אך עורכי הדין ומתדיינים חששו מהליך הבוררות וההליך אף נתפס כהליך המאפשר טעויות מהותיות שאינן ניתנות לתיקון, משום שלא כלל שתי זכויות יסוד הקיימות בכל מערכת משפט מתוקנת: הזכות לקבלת נימוק בהכרעת הדין וזכות הערעור בפני ערכאה גבוהה יותר, בנובמבר 2008, שונה החוק ונוספה בו חובת הנמקה וזכות הערעור במקרים מסויימים. להמשך צפייה בחוק הבוררות התשכ"ח- 1968 |
||