מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד ובורר בשנים אחרונות עסקו מעטים בבוררות . לפנינו תנועה חברתית רחבה. מן הראוי הוא ששינוי חברתי זה – "מהפיכת בבוררות " – ימצה את מלוא הפוטנציאל שלו. שכן רבות הן הסכנות בדרכה של מהפיכת בוררות.
כגודל התופעה כן גודל הסכנה הטמון בכשלונה. יש לעשות הכל למניעת חדירתם של בוררים בלתי מיומנים, תוך הבטחת פיקוח והשתלמות; יש להבטיח הגנה ראויה על הבורר הפועל בתום לב להגשמת יעודו; יש לדאוג להפצת תרבות פתרון סיכסוכין מחוץ לכותלי בית המשפט לכל שכבות העם; יש להבטיח רמה נאותה של הכשרה ללבוררים.
ימים אלה הם ימי מעבר. אם מהפיכת הבוררות תצליח, תבוא פריחה חדשה. תרבות הבוררות תהפך לחלק מתרבותנו הכללית העיסקית . יש לגייס, על כן, את כל הכוחות השלטוניים (כנסת, ממשלה ובתי משפט)
והפרטיים, להבטחת הצלחתה של מהפיכת הבוררות . יש להשלים על חקיקתו של חוק הבוררות החדש , אשר ייקבע מסגרות נורמטיביות ראויות לקיים הליכים שיפוטיים ויבטיח רמה נאותה של הכשרת בוררים . בתי המשפט מצידם צריכים לתרום להצלחתה של מהפיכת הבוררות – אשר תתרום להצלחתם שלהם – בדרך של העברה מוגברת של תיקים להליכי בוררות . יש לעודד את המחקר האקדמי וההוראה האקדמית בתחום הבוררות.
עיקרון ההסכמה
הסכמת הצדדים היא אבן-הבריח של הליך הבוררות. תחילתו, מהלכו וסיומו של ההליך נשענים על רעיון ההסכמה. לאור תכליתו של חוק הבוררות החדש, לקידום הוודאות האוטונומיה והביטחון בעולם העסקים תידרש רמה גבוהה של הסכמה בהליך, בדמותה של "הסכמה מדעת". הסכמה מסוג זה דרושה הן ביחס להיבטים הדיוניים של מהות הסיכסוך של ניהול ההליך הבוררות , הן ביחס לנושאים המהותיים הקשורים בתוכנה של ההכרעה וחשובים לעתיד העסקי של בעלי-הדין.
מושג ההסכמה במשפט האזרחי
למושג ההסכמה נודעות נפקויות בהקשרים מגוונים של המשפט האזרחי. בעולם העסקים . הכוונה היא לגמירת הדעת בדיני החוזים, מושג "גמירת הדעת" (למה לא גמירות?) בדיני החוזים מכוון לקיום נכונות של צד ליטול על עצמו את המחויבות המשפטית הגלומה בחוזה. גמירת הדעת נבחנת במשקפיים אובייקטיביות , השאלה היא האם צד נחזה כמי שנטל על עצמו מחויבות חוזית, על מנת להגן על אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד. לכן , לא מן הנמנע כי חוזה ייכרת, וצד ימצא עצמו מחויב על-פיו, גם אם היו שיבושים אינפורמטיביים ורצוניים בגיבוש גמירת הדעת הסובייקטיבית. אמנם, במקרים מסוימים יוכל צד שרצונו נפגם להשתחרר מהחוזה, בהתאם לפרק ב לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אולם זכות הביטול מוגבלת לפגמים בחומרה מספקת, ותלויה גם במצב המנטלי של הצד שכנגד לגבי הפגם. מבחינה צורנית, הסכמה לכריתת חוזה איננה טעונה לרוב צורה מיוחדת, והיא יכולה להיעשות בעל-פה או בהתנהגות, במפורש או מכללא. מהו מודל ההסכמה המצוי והראוי בתחום הבוררות , והיכן ניתן למקמו?
ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד בורר ומגשר, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.
