ת.א. 22122/98 (ירושליים) ראובן אלסטר נגד דניה סיבוס אחזקות בענין זה התובע ביקש ליתן תוקף פסק דין להסכם שהושג בין הצדדים במהלך הליך של גישור, ובהמשך החלטת נשיא בית המשפט שהפנה את הצדדים לגישור וקבע בהחלטתו, בין היתר, כי "אם הצדדים יגיעו להסכם, יתבקש בית המשפט לתת לו תוקף של פסק דין".
הנתבע לעומת זאת, מתנגד לא רק למתן תוקף של פסק דין לאותו הסכם אלא גם לעצם הגשתו לבית המשפט. לטענתו, מדובר בהסכם למינוי מומחה, הסכם שנערך ונחתם ע"י שני הצדדים. אולם ב"כ הנתבע חולק על פרשנותו של הסכם זה, ועל מטרתו. לדעתו מדובר במסמך שהוחלף בין הצדדים במהלכו של הליך גישור, זהו מסמך שקובע פרוצדורה להכרעה באחת הנקודות שבמחלוקת בין הצדדים, אך הוא אינו סופי ואף אינו נוקב בכל סכום לתשלום.
הנושא שבמחלוקת: האם ניתן להציג הסכם מסוג זה לבית המשפט, קל וחומר, האם ניתן לתת לו תוקף פסק דין.
החלטת בית המשפט:
כדי ליתן תוקף של פסק הדין להסדר גישור, נדרשת הודעה של המגשר על פי האמור בסעיף 79ג(ז) לחוק בתי המשפט: רק לאחר מתן הודעה כאמור, יהא רשאי ביהמ"ש ליתן להסדר תוקף של פסק דין. "הסדר גישור" שהחוק ותקנות בתי המשפט מדברים בו, הינו "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שבינהם, שהושג בסיומו של הליך גישור". הליך הגישור יסתיים לכשיחתמו בעלי הדין על הסדר הגישור. הואיל והמגשר הוא הוא הגורם המקצועי הנייטרלי המוסמך, הרי הוא זה שצריך להביא את בשורת הסדר הגישור לביהמ"ש. במקרה זה לא באה חתימת קיום של מגשר. מעבר לכך, מובטח לצדדים בכל הליך של גישור עוד מלכתחילה, גלום בהוראת סעיף 5(ב) לתקנות הגישור: "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור". ולפי טיבו של הליך זה קובע סעיף 79ג(ד) לחוק כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך פישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי". כאמור, ההסכם לא הוגש ע"י המגשר לביהמ"ש.
הבקשה ליתן תוקף של פסק דין לאותו הסכם שנעשה בין הצדדים במסגרת הליך הגישור, בשלב זה, נדחית. יחד עם זאת, מעיר ביהמ"ש כי ייתכן ומדובר בהסכם לכל דבר וענין ומבלי לנקוט עמדה אף ייתכן כי יכול הסכם זה להצמיח עילת תביעה עצמאית.
