מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד* ועו"ד רונן סטי**, בוררים ומגשרים חוק הבוררות התשכ"ח 1968 החליף את הפקודה המנדטוריות משנת 1926, שהועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי משנת 1889. מאז עברו יותר מ – 100 שנה בהם לא תוקן חוק הבוררות בהתאם לשינויים הדינאמיים בעולם העסקים והמשפט. תמונת המצב מחייבת שינוי שיביא לדרך חדשה בה הליך הבוררות יהווה חלופה מתאימה ומושכת לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט. המפנה.
בחודש נובמבר האחרון הוגשה בכנסת הצעת החוק לתיקון חוק הבוררות (תיקון – ערכאת ערעור וחובת הנמקה) התשס"ה – 2004. (להלן – הצעת החוק). הצעת החוק יוצרת מפנה בכללי הבוררות ומתאים אותם לצרכי הקהילה העסקית, הכלכלית והמשפטית. הצעת החוק קובעת כי יוסף 21א לחוק הבוררות על-פיו יהא ניתן לערער על פסק בוררות בערכאה ראשונה בפני ערכאת ערעור של בורר אחד או בהרכב של שלושה בוררים ובתנאי, שהיא תוסכם בין הצדדים, בכתב, בהסכם הבוררות. בנוסף קובעת הצעת החוק כי בסעיף 20 לחוק הבוררות יחויב הבורר לנמק את פסק הבוררות.
הדרך החדשה המוצעת בהצעת החוק יוצרת מפנה בגישה להליך הבוררות והופכת אותו לחלופה ראויה לפתרון סכסוכים מלא מחוץ למערכת בתי-המשפט בכך שהיא משלימה בו שתי זכויות יסוד: חובת ההנמקה וזכות הערעור.
כב` השופט אליעזר ריבלין פסק לאחרונה ברע"א [1]7642/02 בבית המשפט העליון ביחס לאפשרות הערעור בהליך הבוררות כי "כידוע אין טעות ביישום הדין המהותי נמנית עם העילות המצדיקות ביטול פסק בוררות, ובית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות". על רקע פסיקה ברורה זו פנו מחברי מאמר זה למספר גורמים בכירים במשק ובכלל זה ראשי מערכת המשפט וראשי האיגודים המקצועיים במגזר העסקי במהלך ציבורי ליצירת השינוי הנדרש בחוק הבוררות. התשובות לא אחרו לבוא וכב` נשיא בית המשפט העליון, כב` השופט אהרן ברק מסר כי הוא תומך ברעיון יצירת ערכאת ערעור מחוץ לבתי המשפט. הדבר צריך להערכתו לקבל ביסיס בהסכם המקים את הבוררות, הלא הוא הסכם הבוררות. תמיכה דומה נתקבלה ממספר שופטים בולטים וכן מכב` ראש לשכת עורכי-הדין ומפרליקטים ואנשי עסקים בכירים.
נראה כי אחת הסיבות העיקריות להימנעות מפנייה להליך הבוררות הנו המצב הבלתי אפשרי כי יכול והבורר היושב בדין טעה טעות יסודית ואין מי שיתקן את המלאכה. מצב זה ייפתר באמצעות חובת הנימוק אשר תחייב את הבורר בחשיבה מעמיקה טרם מתן הפסק ובמינוי ערכאת ערעור כבר בהסכם הבוררות. מעתה ואילך יוצר התיקון לחוק הבוררות הליך מלא מחוץ לכתלי בית המשפט ואין צורך להיזקק לניסיונות ערעור במסווה של בקשה לביטול פסק הבוררות בבית המשפט המחוזי, בקשות שבמילא נדחות כדבר שבשגרה.
להערכתנו יש לקבוע ערכאת ערעור בהרכב של 3 בוררים:
שופט בדימוס אשר ישמש כאב בית-הדין.
עורך-דין אשר ימונה על-ידי ראש לשכת עורכי-הדין.
איש עסקים אשר ימונה על-ידי האיגוד המקצועי הרלבנטי.
ערכאת ערעור אובייקטיבית ונאמנה תעניק תקווה ורוח חדשה למתדיינים ופרקליטיהם המעוניינים למצות את יומם בהליך הבוררות, זכות שאינה קיימת להם בבתי-המשפט ואינה מצויה בחוק הבוררות. יחד עם זאת, קיים בידי הצדדים חופש ההחלטה ביחס להרכב ערכאת הערעור.
בנוסף ועל-פי ניסיוננו יש מקום לעבור לניהול הליך בוררות על-ידי שני בוררים. הבורר, בדומה לשופט, הנו יצור אנושי כל דבר ועניין. משכך, יכול ובתום-לב תיפול טעות בפסק- הבוררות שיצא תחת ידיו. ואולם, כאשר קיים צוות של שני בוררים המשלבים ידע משפטי וניסיון עסקי המתאימים לסכסוך יש בידם עוצמה רבה יותר לנתח את המקרה והעדויות הבאות בפניהם ולהוציא תחת ידם פסק-בוררות מנומק וראוי. מעבר לכל אלו שני בוררים משדרים אובייקטיביות אבסולוטית, דבר אשר יחסוך גם בעתיד ניסיונות לביטול בטענות שונות ומשונות.
על רקע כל אלו נוסחה הצעת החוק על ידי מחברי המאמר ואומצה בלב רחב על-ידי מספר חברים בכירים בועדת חוקה, חוק ומשפט. הצעת החוק נחתמה על-ידי חברי כנסת מסיעות הבית השונות ובעיקר מסיעת הליכוד.
כמי שמקיימים כבר היום הליכי בוררות בשניים עם פסק בוררות מנומק וקביעת ערכאת ערעור במעמד הסכם הבוררות אנו אמונה כי התיקון לחוק ייצור דרך חדשה להליך הבוררות אשר הווה חלופה מלאה וראויה להליך המשפטי המתנהל בבתי-המשפט.
[1] רע"א 7642/02, רע"א 7643/02 משה כץ ואח` נ` חברת גוש 6354 חלקה 112 (בפירוק מרצון בפיקוח בימ"ש) ואח`. ההחלטה בעניין ניתנה ביום 30.8.04.
ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות. ד"ר שמעוני הינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כנשיא המוסד לבוררות `יתרו`