החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, מסדיר חובת קיום הליך חלופי מקדים, טרם קיומם של הליכים משפטיים, בסכסוכים הנוגעים ליחסים המשפחתיים. דהיינו, החוק (שיעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים), מבסס הליך מקדמי, מנדטורי, טרם הגשת התביעה, כך שצד לסכסוך משפחתי, יידרש בשלב הראשון להגיש בקשה ליחידות הסיוע במטרה ליישב את הסכסוך, ולאחר מכן שני הצדדים יזומנו למספר פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), כדי לבחון יחדיו את צרכי ההורים, רצונותיהם וטובת ילדיהם, תוך העלאת פתרונות ליישוב הסכסוך בהליכים חלופיים (כגישור). על מנת לא לפגום ברציפות ההליך המקדמי, נקבע כי במהלכו, הצדדים לא יוכלו להגיש תובענות בנושא הסכסוך, למעט בקשות לסעדים דחופים. הגשת התובענה תתאפשר רק בהנחה והצדדים לא הצליחו להגיע להסדר בתקופה האמורה. לשון החוק והתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה הם חלק ממגמה עולמית חדשה, הגורסת כי על המדינה להעניק סיוע נרחב להורים, עוד בשלבים המוקדמים של הסכסוך, טרם הוגשו כתבי תביעה לוחמניים ופוגעניים, על מנת לעזור להם, ליצור בסיס להמשך שיתוף פעולה עתידי, בדומה לחקיקה תואמת שניתן למצוא במדינות זרות כאוסטרליה, קנדה ודנמרק.
למותר לציין, כי התקנות הנ"ל משנות באופן יסודי את צורת ההתדיינות המסורתית שהייתה נהוגה בדיני משפחה, תוך שהן מביאות עימן בשורה חדשה של שינוי חברתי ומשפטי, ניצני המעבר מהשיטה האדברסרית, אל השיטה השיתופית לפתרון סכסוכים, בדומה להליך ה"גישבור" המהווה הליך שיתופי חדש לפתרון סכסוכים בישראל. הניסיון המוכח במדינות רבות ברחבי העולם מראה, כי שימוש במנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים, בצורה .הסכמית מחוץ לכותלי בית המשפט, תורם לחיסכון בזמן, מגביר את היעילות הכלכלית ואף מונע עינוי דין.
