ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד ורונן סטי, עו"ד - "הפרקליטים" דצמבר 2005 הבורר הוא אדם בשר ודם ועלול לטעות. זה טבעי. ואולם אין זה טבעי כי טעותו של בורר לא תתוקן. בישראל מוגשות לבתי המשפט יותר מ 1,200,000 תובענות בשנה. מספר השופטים בה: כ-600 בלבד.
מבית לשכת עורכי הדין מונו בשנה האחרונה פחות מ 100 בוררים. מצב זה מעיד על כשלון הליך הבוררות, הנעדר ביקורת ראויה על פסק הבוררות.
הבורר הוא אדם בשר ודם. ככזה, הוא עלול לטעות. זה טבעי. גם שופטים טועים. ואולם אין זה טבעי כי טעותו של בורר לא תתוקן. לאחרונה העלה השופט אליקים רובינשטיין לדיון ציבורי את חשיבות קיומה של ערכאת הערעור על פסקי הבוררות בפרשת אפרים שועלי בניין והשקעות בע"מ נ, מועצה מקומית תל מונד, פשרה שנידונה בשני דיונים בבית המשפט העליון (רע"א 2237/03 ודנ"א 821/05). כדי לתקן את המעוות הוגשה בכנסת ביום 31 באוקטובר 2005 הצעת חוק הבוררות (תיקון ערעור על פסק בוררות), התשס"ו 2006. הצעת החוק, המסדירה את הדקך לקיום הליכי ערעור על פסקי בוררות מחוץ לכותלי בית המשפט, הוגשה על ידי ח"כ רוני בראון על פי יוזמה של מחברי המאמר. בהצעה עצמה נכתב כי היא "באה לאזן בין מתן האפשרות לצדדים לממש את האוטונומיה שלהם ולהגיע להכרעה סופית בסכסוך במסגרת הבוררות, תוך צמצום מעורבותו של בית המשפט, ובין הצורך להבטיח שלא ייגרמו טעויות או עיוותי דין בבוררות. חוסר האפשרות להביא כיום לתיקונה של טעות של ממש הנוגעת לגוף הפסק, גורם פעמים רבות לכך שצד שאינו מרוצה מתוצאות פסק הבוררות, מנסה להביא בכל דרך אפשרית לביטולו". במצב שבו אין סעד לתיקון העיוות החקיקתי, מנסים באי כוח הצדדים, כצעד נואש כמעט, לבטל את פסקת הבוררות, וכך, במקום לפתור את הטעות לגופו של עניין, נתפסים הצדדים לכל קשר תיאורטי אפשרי שהיה לבורר עם מי מבעלי הדין, מנסים לתקוף את סמכותו ולהאדיר קושיות בדבר דרך נימוק פסקת הבוררות, אך הבעיה לא נפתרת אלא רק הולכת ומסתבכת.
על פי הצעת החוק, במצב שבו קיימת ערכאת ערעור המוסמכת לתקן את פסק הבוררות מבחינת תוכנו, מתייתר הצורך במסלול הביטול. תיקון מקצועי של הכרעת הבורר יהיה בסמכות ערכאת הערעור. מקרים שבהם פעל הטריבונל בערכאה הראשונה או בערכאת הערעור ושבהם רואיה התערבות שיפוטית מדינתית יידנו בהליך בג"צי לפי סעיף 15 לחוק יסוד:השפיטה. ממילא נקיטת צעד זה שמורה למקרים חריגים ונדירים. דרך זו תאפשר לקיים הליך בוררות יעיל שאין בו מקום לשתי ערכאות ביקורת. על כן על הצדדים יהיה לבחור באחד משני מסלולי בוררות: האחד – המסלול הקיים, היינו קיום הליך בוררות עם אפשרות ביטול ובלי אפשרות ערעור. מסלול שני ייצג את הדרך החדשה – מסלול בוררות עם ערכאת ערעור ואפשרות פנייה לבג"צ במקרים חריגים, בלי אפשרות ביטול. הצעת החוק מסדירה גם את סדרי הדין החשובים לקיומו של הליך ערעור הוגן: חובת נימוק פסק הבוררות ורישום פרוטוקול אותנטי. היא אף מטפלת בבעיית עיכוב במתן פסקי בוררות בדרך של מתן צו אפקטיבי לבורר ומסדירה את קיומו של הליך בוררות באמצעות שני בוררים, בין שהוא צוות מקצועי חזק ובין שהוא שילוב של אנשי מקצוע משלימים. "במקום לחפש את האשים יש לחפש את התרופה", אמר הנירי פורד, נשיא ארצות הברי בזמנו. כבוררים ומגשרים אנו מאמינים כי הדרך החדשה יכולה ליצור מפנה בגישה ולספק הכרעה יעילה ההולמת את צורכי השעה.
ד"ר ישראל שמעוני, עוסק בתחום הבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.
