ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד רונן סטי - "עורך דין" מאי 2006 הבוררות בעניין אלי ארוך וחברת כלל בטוחה חשפה את הליך הבוררות במערומיו: במקום להתדיין בסיומו לגופו של עניין, נערך דיון לגופו של אדם – הבורר.
מציאות זו אינה נסבלת ומחייבת שינוי. אם רוצים שמוסד הבוררות יהווה מערכת משפטית מסחרית יעילה ושימושית, חייבים לתקן את חוק הבוררות המיושן ולהסדיר בו מסלול נוסף לדרך הקיימת: זכות ערעור וחובת הנמקה.
מוסד הבוררות בישראל שאב את כלליו מהפקודה הבריטית המנדטורית משנת 1926, שאימצה את מודל המג`לה העותמני משנת 1889. בשנת 1968 חוקק חוק הבוררות על רקע מדיניות משפטית שנועדה לעודד קיום מערך יעיל והוגן לפתרון סכסוכים מחוץ לבית המשפט. הבוררות מאפשרת הכרעה מהירה בסכסוך, תוך ישום שיקולי צדק והגינות, לצד השגת פתרונות מעשיים צודקים, שאינם נעוצים בהכרח בשיקולי משפט. חשיפת הבורר לחקירות, עיקובים וציתותים, תוך פרסומים מעליבים ומביישים, פוגעים בשמו הטוב של הבורר, ובאופן ישיר גם במוסד השיפוטי בכלל. מהלכים אלו הם תוצאה ישירה לעיוות הקיים בחוק הבררות המציע בסעיף 24 לחוק מהלך קיצוני: הכל (אישור פסק הבוררות) או כלום (ביטול פסק הבוררות). כאשר על כף המאזניים מונחים סכומי כסף משמעותיים, מקדשת המטרה את האמצעים: חקירות, ציתותים, פרשנויות יצירתיות, חיפוש אחר עילות בדיעבד לביטול פסק הבוררות וכדומה. הכל על מנת להפוך את הקערה על פיה ולבטל את רוע גזירת פסק הבוררות שפלה על ה"מפסיד" בה, כרעם ביום בהיר.
מציאות זו חוזרת על עצמה לאורך שנים רבות. מדיניות בתי המשפט אומנם מגינה על מוסד הבוררות ומבטלת פסקי בוררות במשורה, כך בכך לא די. מנגנון הביטול אינו עומד בציפיות הצדדים המבקשים להכריע את הסכסוך ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, בהליך מקצועי וענייני. ניתן להזכיר כי בפרשת שועלי (רע"א 2237/03 אפריים שועלי בנין והשקעות בע"מ נ` של המועצה המקומית תל מונד (לא פורסם) ), נאמר כי המטרה אינה לפגוע באוטונומיה של מוסד הבוררות, אלא לעודד שימוש בו והקלת העומס על בתי המשפט על ידי פתיחת צוהר השגה במקרים המתאימים. החוק האנגלי ממנו שאבה ישראל את הליך הבוררות כבר עבר מהפיכה חוקית. כיום, מאפשר החוק האנגלי ערעור על פסק הבוררות בפני בית המשפט. בוררות במסלול ערעור מתנהלת כאשר הצדדים מסכימים על מסלול זה. עילות הערעור מוגבלות. הליך זה מאפשר לצדדים לנהל הליך בוררות בתחושת ביטחון וודאות. גם במדינות נוספות מתקיים הליך בוררות עם אפשרות של ערעור – ובכלל זה צרפת, באונטריו שבקנדה, בפנסילבניה שבארה"ב ובמקומות נוספים. הגיעה העת לתקן את החוק גם בארץ.
הצעת חוק הבוררות (תיקון – ערעור על פסק בוררות)" התשס"ו 2005, שהוגשה ביוזמת מחברי מאמר זה, מסדירה את המסלול הנוסף לניהול הליך בוררות. הצעת החוק מוסיפה מסלול חדש לניהול הליך הבוררות ואינה גורעת מאפשרות לצדדים המעוניינים להמשיך ולקיים הליך בוררות במסלול הביטול הרגיל. במילים אחרות,צדדים לסכסוך יוכלו לבחור מראש בין שתי אופציות לניהול הבוררות. דרך אחת היא הליך הבוררות הרגיל הכולל אופציית ביטול כמפורט בסעיף 24 לחוק הבוררות. דרך שנייה היא הליך בוררות חדש הכולל אפשרות של ערעור על תוצאות הבוררות. בעלי דין המעוניינים ביישום מסלול הערעור, יסכימו על כך בהסכם הבוררות שייערך ביניהם. הם ימנו את ערכאת הערעור בעצמם, כך שגם ערכאת הערעור תהיה מחוץ לכותלי בית המשפט. לחילופין, יוכלו לקבוע את מנגנון המינוי של ערכאת הערעור. כתוצאה מכך יכנסו מספר כללים לתוקף וביניהם:
על הבורר תחול חובה לנמק את פסק הבוררות.
ערכאת הערעור תהא רשאית להתערב בפסיקת הבורר היה ותשתכנע כי נפלא בו טעות של ממש הנוגעת לגוף הסכסוך.
מקרים קיצוניים בהם תידרש התערבות שיפוטית, לדוגמה, בשל ניגוד עניינים מהותי של הבורר (ד) לחוק יסוד: השפיטה בפני בג"צ.
הוספת מסלול הערעור לחוק הבוררות תפתח בפני הצדדים דרך נוספת, חדשה, בטוחה, המבססת ודאות ושפיטה הוגנת. דרך זו, אשר קונה לה נפשות במדינות מעבר לים, ראוי שתטביע את חותמה בישראל רוויות הסכסוכים. אנו סבורים כי הליך הבוררות החדש יוביל ליישום פרקטי ובצדו הגדלת מספר המתדיינים בבוררות באופן משמעותי.
ד"ר ישראל שמעוני, עוסק בתחום הבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.
