ת.א. 000968/01 זוהיר פרח נגד אנגל מרכז מסחר ופרח סנטר בנצרת, בפני כבוד השופטת ש. וסרקרוג, מיום 30.10.01 בישיבת בוררות ראשונה הסכימו הצדדים, לאחר שמהותו של הליך גישור הוסבר להם, לקבל את הצעת הבורר ולנסות לסיים את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור, ואם הליך הגישור לא יצלח, אזי יוכרע הסכסוך בדרך של הליך הבוררות. במסגרת הסכמה זו נאמר בפירוש כי דברים שנאמרו או יאמרו ע"י מי מהם במהלך הגישור וכל מסמך שיוכן או יוחלף או ייחתם במהלך הגישור – לא יהיה קביל ולא ישמש כראיה במהלך הבוררות. במהלך הליך הגישור, הגיעו הצדדים להסכמות עקרוניות שסוכמו ונוסחו במסמך "הצהרת עקרונות", אשר נחתם ע"י הצדדים שגם בו נרשם סעיף סודיות.
לאחר החתימה, ניסו הצדדים לממש את האמור בו, היו גם פניות לבורר לסייע במימוש כזה. בסופו של דבר לא צלח הגישור והצדדים חזרו להליך הבוררות. משחודש הליך הבוררות הגישו הצדדים כתבי טענות, שבחלק מהן הייתה התייחסות גם לטענות עובדתיות מתוך הליך הגישור, תוך שהם חלוקים בשאלה מתי הסתיים הליך הגישור, ומתי החל הליך הבוררות. מאחר ששני הצדדים ייחסו חשיבות לאירועים שקדמו לחידוש הליך הבוררות, פנה הבורר אל בית המשפט בדרך של הגשת אבעיה.
החלטת הבורר:
הבורר הורה על מחיקת סעיפים רלוונטיים מכתבי טענות הצדדים הנוגעים לכל הליך שהיה קודם למועד בו חזרו בעלי הדין להליך הבוררות, מאחר וראה בהליך כזה , כחלק מהליך הגישור. החלטתו התבססה בין היתר על סעיף 79ג(ד), וכן להסברים שניתנו לצדדים על ידו קודם להליך הגישור, וכן להסכמה שפורטה במסמך העקרונות.
לעניין סמכותו הוסיף, שבמסגרת הליך הבוררות, הוגדר מהותו של הסכסוך וגידרו ולגביו ניתנה לו הסמכות לשמש כבורר. כל מחלוקת שהתעוררה בעקבות מסמך העקרונות, איננו גם בגדר סמכותו.
טענות הצדדים:
התובע סבור שהליך הגישור הסתיים עם חתימה על מסמך העקרונות ולכן יש להתיר ולחקור הבאת ראיות, מאותו שלב ואילך. ואילו הנתבע סבור, בדומה להחלטת הבורר, כי הליך הגישור הסתיים כאשר החל הליך הבוררות ולכן מסמך העקרונות הוא עדיין חלק מהליך הגישור. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על קבילותם של הדברים והמסמכים שהוגשו במהלך הליך הגישור. השאלה איפוא, מתי הסתיים הליך הגישור.
נושא הדיון:
האם הפרה של מסמך "הצהרת עקרונות", שנחתם במסגרת הליך של גישור, כאשר בהמשכו ננקט הליך של בוררות, הוא חלק מהליך הגישור, שבמסגרתו הוסכם שאיננו יכול להיות קביל או לשמש כראיה במהלך הבוררות, או שמא ניתן לעשות בו שימוש, במסגרת הליך הבוררות.
החלטת בית המשפט:
הליך הגישור במהותו נועד להביא את בעלי הדין, ליישוב הסכסוך שביניהם, בדרך של הסכמה, מבלי שנותרה בידו של המגשר, הסמכות להכריע בו. כמובהר מספרו של עו"ד רונן סטי, דרך גישור להסכם (עמ` 29 ואילך), מהותו של הגישור אינו אלא אמצעי לניהול משא ומתן, כדי להביא את הצדדים לכריתתו של חוזה, כאשר הצד השלישי, קרי, המגשר, מסייע בידם, ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה. הגישור הוא איפוא ניהול משא ומתן לקראת כריתתו של הסכם.
הסדר כזה, גם אין חובה שינתן לו תוקף של פסק דין, הגם שאפשרות כזו קיימת, והעדר מתן תוקף, אין בו כדי להמעיט ממהותו של ההסכם. במסגרת הליך גישור, יכולים הצדדים להגיע להסכמות שונות אשר יהיו בגדר של "חוזה מחייב", וכזה הוא למעשה הסדר גישור. תוקפו של הסדר כזה, לענין אכיפה, אינו שונה מהסכמות דומות אחרות אליהן מגיעים הצדדים לו, ללא מגשר.
מעיון במסמך העקרונות נראה, כי לפחות על פניו מדובר בהסדר גישור. תקנה 9 לתקנות בית המשפט מורה כי הסדר גישור ייערך ע"י הצדדים או ע"י המגשר בכתב, ויפורטו בו כל התנאים ליישוב הסכסוך, ועל בעלי הדין לחתום על הסדר הגישור. לכן מסמך זה הוא בגדר של "הסדר גישור" וככזה, אין הוא עוד חלק מהליך הגישור.מנוסחו של המסמך עולה, כי לגבי חלקם הגדול של הנושאים הגיעו הצדדים לידי הסכמה, שיש לראות בה "יישוב הסכסוך", ומבחינה זו, אין עוד מסמך זה בגדר של הליך הגישור.
סעיף 12 של מסמך העקרונות, מדגיש את דעתם של הצדדים לראות במסמך זה כמכריע במחלוקות בין הצדדים על דרך ההסכמה, בהיותו מאפשר מעבר גם לשלב של הוצאתן לפועל של ההסכמות, כאשר זה יעשה באמצעות פיקוח שיינתן ע"י הבורר, לרבות הבאה להכרעה בפניו כל שאלה ופלוגתא שתתעורר ביניהם, במהלך ביצוען של ההסכמות.
תכליתו של הליך הגישור היא להביא את הצדדים לסיים את המחלוקות ביניהם בדרך של הסכמה, אולם, אין מטרתו ותכליתו של ההליך, לאפשר סטיה ברורה מעקרון חופש החוזים, שהוא גם בבסיס הליך הגישור.
התשובה איפוא לשאלה מתי הסתיים הליך הגישור היא, שמסמך העקרונות, הוא מסמך שהיה בו כדי להכריע במחלוקות שהיו בין הצדדים בדרך של יישוב הסכסוך בדרך של הסכמה, ולפיכך יש בו כדי לסיים את הליך הגישור. מסמך העקרונות וכל הקשור להוצאתו לפועל, אינו עוד חלק מהליך הגישור.
בשאלה האם מחלוקות הנובעות ממסמך העקרונות הן בגדר סמכותו של הבורר, התשובה היא כן. סעיף 12 של ההסכם קובע: "מוסכם על הצדדים כי הם או כל אחד מהם יוכל לפנות לבורר בכל עת לצורך פיקוח על התקדמות המוסכם ביניהם בהצהרת עקרונות זאת או בכל שאלה או פלוגתא שתתעורר ביניהם במהלך ביצועה".
אין מניעה שבמסגרת הליך הגישור או בסופו, יוסכם על יישוב מחלוקות בדרך של הסכם בוררות. יש לכבד את ההסכמה שלא לעשות שימוש באמירות או במסמכים שנאמרו או שהוחלפו במהלך הליך הגישור, וכי אלה לא ישמשו ראיה קבילה בהליכי בוררות. אולם אמירה זו מתייחסת לאותם דברים או מסמכים שהיו במהלך הליך הגישור לצורך הגעה למסמך העקרונות, אך לא להסכם עצמו.
הליך הגישור הסתיים עם חתימה על מסמך העקרונות, ולפיכך ניתן לעשות שימוש במסמך זה בהליך הבוררות, תוך הקפדה על סעיפי חסיון במסמך זה, ככל שזה מתייחס להליכים שהיו עד לאותו מועד, להוציא מסמך העקרונות עצמו וכל ההליכים שהיו לאחר אותו מועד. לבורר יש סמכות לדון גם במחלוקות הנובעות ממסמך זה, לרבות אירועים בקשר ליישומו של אותו מסמך, לאחר אותו מועד, מכוח סעיף 12 של מסמך העקרונות. פסה"ד מצוי במאגר פסקי הדין של אתר האינטרנט www.psakdin.co.il, אתר המשפט הישראלי.
