ת.א. 000224/03 זימן וקראוס נגד בית יצחק, בפני כב` השופטת יעל קלוגמן, ניתן ביום 27.2.03 הצדדים החליטו, מלכתחילה, לפתור את הסכסוך בינהם בהליך גישור, ועל כן לא הוגשה תביעה לבית המשפט. הצדדים החלו בגישור, אולם בישיבת הגישור השניה דחו הצדדים את המלצתו של המגשר בדבר אופן פתרון הסכסוך, והליך הגישור הופסק. לאחר מכן המשיכו הצדדים בהידברות ישירה בינהם, ובסופו של דבר הגיעו להסכם פשרה. הם פנו לבית המשפט בבקשה ליתן תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה, תוך הסתמכות על ההוראות שבחוק בתי המשפט ובתקנות הגישור לעניין מתן תוקף פסק דין להסדר גישור. המבקשים מבקשים לראות את הסכם הפשרה כאילו הושג בהליך של גישור, מהטעם שהליך כזה היה ראשיתו של תהליך ההידברות בינהם.
הנושא הנדון:
בהליך זה מבוקש ליתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה שנחתם בין הצדדים, וזאת לפי סעיף 79ג(ח) לחוק בתי המשפט.
החלטת בית המשפט
"גישור" מוגדר בסעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט: "הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו".
"הסדר גישור" מוגדר באותו סעיף: "הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שבינהם שהושג בסיומו של הליך גישור". הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים אינו עונה על הגדרות אילו. הליך הגישור שהחלו בו הופסק, מבלי שהגיעו להסכם. סעיף 79ג(ח) עליו מסתמכים המבקשים, מסמיך את בית המשפט ליתן תוקף פסק דין להסדר גישור, שהושג בהליך גישור, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.
אין תקנות הגישור חלות על הסכם פשרה שאינו בא בגדר סעיף 79ג לחוק בתי המשפט. יש כמובן לברך על כל הסכם פשרה, אשר צדדים לסכסוך הגיעו אליו תוך הידברות הדדית וללא התדיינות בערכאות. עם זאת, בית המשפט אינו מוסמך ליתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה, אלא אם הושג בסיומו של הליך גישור. לכן גם הבקשה להחזרת אגרת בית משפט נדחית שכן התקנות קובעות כי בית המשפט רשאי להורות על החזרת האגרה, אם הסכסוך הועבר להכרעה בבוררות "או הסתיים בהסדר גישור כמשמעו, בסעיף 79ג לחוק".
