מאמרים מתחום הבוררות

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
החברה הישראלית מתאפיינת, וניתן אף לומר מצטיינת, בריבוי התדיינויות. ריבוי התדיינויות מהווה תופעה ידועה בחברה שיש בה שסעים ופערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. לצערנו, כיום, החברה הישראלית מתאפיינת בשסעים ובפערים כאלה, אולי יותר מבכל תקופה אחרת. ריבוי ההתדיינויות המשפטיות, מהוות אינדיקציה גם לייצר ההתדיינות המפותח בחייה החברתיים והפוליטיים של החברה הישראלית.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
פתרון סכסוך עסקי בדרך של בוררות הוא אפשרות טובה ויעילה. ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד מסביר מדוע. בעלי הדין לסכסוך עסקי נדרשים לקבל החלטה באשר לדרך הראויה לפתרון הסכסוך ביניהם. לעתים, מתקבלת החלטה כזו רק עם פרוץ הסכסוך. לעתים, תתקבל החלטה זו בעוד הם עורכים את הסכם ההתקשרות ביניהם, על ידי הוספת סעיף בוררות בהסכם ההתקשרות. נשאלת השאלה, מדוע ראוי לקיים בוררות עסקית במסלולים החדשים בסכסוכים עסקיים, במקום לנהלם בבתי המשפט.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
היום 5.11.08 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעתם של חברי הכנסת גדעון סער ועמירה דותן לתיקון חוק הבוררות ושלבה שני מסלולי ערעור הסכמיים בחוק זה. הצעת חוק זו, פרי יוזמתם של ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד סגן ראש לשכת עורכי הדין לשעבר ועורכי-הדין רונן סטי, שותף וראש מחלקת בוררויות במשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות`. תיקון החוק הופך את הליך הבוררות להליך המציע תחרות של ממש למסלול המוצע במערכת בתי המשפט בכל הקשור לפתרון סכסוכים אזרחיים.

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
התפתחותו הרבה של תחום הבוררות, בשנים האחרונות והפיכת הבוררות לשיטה נפוצה ומקובלת ליישוב סכסוכים משפטיים ועסקיים, מצריכה, מעבר להתייחסות התאורטית, גם התייחסות ליישום "כללי המשחק" של הליך הבוררות בפרקטיקה. היכולת להיות בורר טוב, תלויה מאוד לא רק במזג השיפוטי של הבורר אלא גם בבקיאותו בחוק הבוררות וברזי הליך הבוררות, בעיקר לאחר תיקון מס` 2 לחוק, אשר התקבל – ביוזמת ד"ר שמעוני – בשנת 2008.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
פרשתנו, כפרשת יתרו, מתארת את תהליך מיסוד מערכת המשפט בישראל, כשהקו המנחה בשתיהן הוא יעילות המערכת. בפרשת יתרו, משה מוזהר על ידי חותנו מפני שחיקתו אם ימשיך לשאת לבדו בעול השיפוט: "נבל תבּל גם אתה גם העם הזה אשר עמָּך, כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשׂהו לבדֶּך"1; ואילו בפרשתנו משה עצמו אומר לבני ישראל: "איכה אשא לבדי, טרחכם ומשאכם וריבכם".

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
מצבו של מוסד הבוררות בארץ לא תאם את השינויים הדינמיים בעולם המשפט והעסקים. הליכי הבוררות כמו אלו שנוהלו בפרשת אלי ארוך, שיקפו את המצב כי מוסד הבוררות אינו עונה על הזכות הבסיסית ביותר של קהילת העסקים והמשפט: הזכות לבקר את החלטתו לגופה. חוק הבוררות משנת 1968, נתן לבורר סמכות להכריע גורלות ואף לגרום לקריסה של יחיד או חברה ללא אפשרות ערעור.

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
הדילמה האם לפנות לבוררות או לבית המשפט, ע"מ לפתור סכסוך משפטי, מתעוררת בדרך כלל זמן רב קודם לפרוץ הסכסוך. למעשה, השאלה עולה כבר בעת ניסוח הסכם ההתקשרות בין צדדים לעסקה, המתלבטים בשאלה האם לכלול בהסכם "סעיף בוררות". ע"פ חוק הבוררות, במידה וכלולה בהסכם הוראה, לפיה יועברו כל המחלוקות שבין הצדדים לבוררות יהיו דלתות בתי המשפט נעולות בפניהם בעת פרוץ סכסוך והם יופנו לברר את המחלוקות ביניהם בבוררות. הבורר יקיים הליך מעין שיפוטי, ישמע את הצדדים , יבחן את טענותיהם וראיותיהם ובסופו של דבר ייתן את פסקו.

מאת ד"ר ישראל שמעוני` עו"ד
אחד התהליכים החשובים ביותר ב- 10 השנים האחרונות הנו תהליך הגלובליזציה: רשת האינטרנט, שכלול וריבוי אמצעי התקשורת והתובלה יצרו יחדיו מציאות חדשה בה הולך והופך העולם למדינה גלובלית, רבת מדינות ותרבויות. סין לדוגמה, אשר רק לפני מספר עשורים הייתה סגורה לעולם המערבי הפכה להיות מרכז סחר עולמי. מדינות מזרח אירופה מהוות כר של הזדמנויות עסקיות למשקיעים רבים מן העולם. מדינות אירופה רבות הפכו למסה מאוחדת תחת האיחוד האירופי המקיימת תנאי סחר מתקדמים בין המדינות החברות בה ועם מדינות אחרות. ארה"ב מנהיגה את מדיניות הגלובליזציה. חברות ואנשי עסקים רבים בישראל מבססים את פעילותם על התקשרויות בינלאומיות בכפר הגלובלי.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
הבוררות בעניין אלי ארוך וחברת כלל בטוחה חשפה את הליך הבוררות במערומיו: במקום להתדיין בסיומו לגופו של עניין נערך דיון לגופו של אדם – כב` הבורר. מציאות זו אינה נסבלת ומחייבת שינוי. אם רוצים שמוסד הבוררות יהווה מערכת משפטית מסחרית יעילה ושימושית חייבים לתקן את חוק הבוררות המיושן ולהסדיר בו מסלול נוסף לדרך הקיימת: זכות ערעור וחובת הנמקה.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק וידוע עוד מימי אבותינו. בעת החדשה התפתח מוסד זה מין הדין העותמאני כאשר המג`לה היא הקודקס האזרחי העותמאני המבוסס על המשפט המוסלמי אשר הסדיר את דיני הממונות בארץ בימי התורכים הסדרים אלו נותרו בתוקפם עד לשנת 1926 עת חוקק הנציב העליון את פקודת הבוררות,שהסדיר את הנושא בדרך ישראלית ועצמאית על פי הסדרים שהם פרי פסיקה ישראלית עצמאית עד לחקיקת החוק[1].

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
ביום ד`, 5.11.08, השלימה הכנסת את מהפיכת הבוררות באישור חוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט – 2008. תיקון זה משלב שני מסלולי ערעור הסכמיים בהליך הבוררות. הצעת החוק הוגשה ע"י חברי הכנסת גדעון סער ועמירה דותן בהתאם ליוזמת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד ועו"ד רונן סטי, שיצאה לדרך עוד בשנת 2004 והסתיימה בתיקון החוק.

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד* ועו"ד רונן סטי**, מגשרים ובוררים
החוזה כמכשיר התקשרות טבעי - החוזה מהווה את מכשיר ההתקשרות העיקרי בין יחידים, פירמות ותאגידים עד לממשלות ומדינות. במועד חתימת החוזה קיימים יחסים טובים בין הצדדים כדבר שבשגרה. אולם, בנסיבות מסוימות עלולים יחסים אלה לעלות על מסלול של קונפליקט; יהיו הנסיבות אשר יהיו מחירו של הקונפליקט עלול להיות יקר, וללא פתרון עלולים הצדדים למצוא עצמם מתדיינים בערכאות משפטיות במשך שנים.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
כאשר הסכם הבוררות מחייב את בעלי הדין לפנות לבוררות למוסד מסוים, ימונה הבורר על פי הכללים, התקנות או התקנון המחייבים באותו מוסד. לכן, כאשר הסכם הבוררות קובע, שהבוררות תתקיים בפני רשם האגודות השיתופיות – מינוי הבורר ייעשה ע"י הרשם (אם הרשם עצמו לא יהיה הבורר) מכוח סמכותו לפי פקודת האגודות השיתופיות[1] . אם יקבע הסכם הבוררות על ניהולה במוסד הישראלי לבוררות עסקית (שהיא עמותה מיסודן של לשכות המסחר), יחולו כללי הבוררות של המוסד על מינוי הבורר[2]. וכך ייעשה בכל עת שבו הסכם הבוררות קובע את קיומה של הבוררות במסגרת מסוימת שכלליה קובעים את שיטת מינוי הבוררים.

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד* ועו"ד רונן סטי**, בוררים ומגשרים
חוק הבוררות התשכ"ח 1968 החליף את הפקודה המנדטוריות משנת 1926, שהועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי משנת 1889. מאז עברו יותר מ – 100 שנה בהם לא תוקן חוק הבוררות בהתאם לשינויים הדינאמיים בעולם העסקים והמשפט. תמונת המצב מחייבת שינוי שיביא לדרך חדשה בה הליך הבוררות יהווה חלופה מתאימה ומושכת לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט. המפנה.

מאת ד"ר ישראל שמעוני עו"ד* ועו"ד רונן סטי, בוררים ומגשרים
חוק הבוררות, התשכ"ח 1968 החליף את הפקודה המנדטוריות משנת 1926, שהועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי משנת 1889. מאז עברו יותר מ – 100 שנה בהם לא תוקן חוק הבוררות בהתאם לשינויים הדינאמיים בעולם העסקים והמשפט. תמונת המצב מחייבת שינוי שיביא לדרך חדשה בה הליך הבוררות יהווה חלופה מתאימה ומושכת לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט.