הרשמה   | כניסה
יתרו
הגישור כדרך חיים

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד* ומי-טל שמעוני, עו"ד**

השסעים בחברה הישראלית עומדים בראש סדר היום הלאומי. גישור בין-תרבותי, בין-קהילתי ובין-דתי הוא התשובה לאתגר הרב תרבותיות בחברה הישראלית. גישור משמעו - קבלת הזולת וקבלת השונה על בסיס של כבוד-הדדי וניסיון ליישוב אי-הבנות וסכסוכים הנובעים מהשוני, בדרך של משא ומתן ובדרכי שלום. החברה הישראלית מתאפיינת בריבוי התדיינויות, תופעה המעידה על חברה שיש בה שסעים ופערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.

    

אם עורכי הדין והשופטים יבינו את הפוטנציאל הגלום במוסד הגישור לא רק כאמצעי להקלת העומס המוטל על בתי המשפט, אלא גם כמכשיר יעיל ליישוב סכסוכים מסוגים שונים, קיים סיכוי להתפתחות והגברת השימוש בהליכים של פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. מהלך כזה עשוי לשנות את אופייה של החברה הישראלית ולהפכה לנעימה ותרבותית יותר.

2. התנגשות של רצונות
כאמור, הליך הגישור שונה מן ההליך השיפוטי מאחר והוא מסייע למיצוי האפשרויות הגלומות במשא ומתן. מקום לניהול משא ומתן קיים כמעט תמיד טרם פנייה לערכאות. עוד בילדותנו אנו מתחנכים על תחרות ומאבק. מרבית משחקי הילדים הם משחקי תחרות; התחרות קיימת בלימודים, בחיי החברה, במקום העבודה, ולמעשה הפכה לנו לטבע שני. על כן, אין פלא שהיא מוצאת את מקומה גם במגעים בין בני אדם הנחלקים בדעותיהם. כל אחד מהצדדים מבקש לקדם את עמדותיו שלו, ולפיכך הוא נוקט טקטיקות תחרותיות.

במשא ומתן התחרותי, שהוא המקובל והשכיח ביותר, כל צד רואה את יעדיו בניגוד קוטבי ליעדי הצד שכנגד. המשאבים העומדים לחלוקה נחשבים קבועים ומוגבלים, וכל אחד מהצדדים רוצה בנתח גדול יותר. לפיכך, נוקט כל צד בטקטיקות שמטרתן לשפר את סיכוייו להגדלת חלקו בתוצאה, ולהגיע למקסימיזציה של הזכייה.

הגישור הינו הליך לפתרון סכסוכים המונחה על ידי אדם ניטראלי שאין בידו להכריע בסכסוך, אלא לסייע לצדדים לגשר על המחלוקות ביניהם באמצעות ניהול משא ומתן. המגשר הוא אדם אובייקטיבי אשר עבר הכשרה מיוחדת בגישור, והוא בעל ניסיון מצטבר ביישוב סכסוכים. תפקידו לסייע בידי הצדדים המסוכסכים להגיע לפתרון המחלוקת שביניהם על ידי הבאת הצדדים להסכמה והבנה, על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, זיהוי האינטרסים המשותפים לשני הצדדים בסכסוך, מיקוד המחלוקות וניתוחן, ובעיקר הוא מסייע להגיע לפתרונות והסכמות שיש בהם משום רווח לשני הצדדים.

פרופ` אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, רואה בגישור גם פילוסופיית חיים[1]. הגישור קובע כי בבסיס העמדות וההתנהגויות של בני-אדם, כיחידים או כקולקטיב, קיימים תהליכים לא-מודעים הנובעים מצרכים ומרגשות. כמו-כן, ידוע כי כל חברה פועלת כמערכת שלמה, המכילה בתוכה, בהכרח, גם קבוצות וגם כוחות המנוגדים זה לזה.

2.1. הגדרתו של הליך הגישור
לא קיימת הגדרה אחידה המתארת את הליך הגישור . עם זאת, ההגדרה הבסיסית והמקובלת בספרות המקצועית העוסקת בגישור היא, כי גישור הנו משא ומתן המבוצע בעזרתו של צד שלישי, האוטונומיה היא של הצדדים לשלוט בהליך ולהחליט. בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה כנגדם בהליך השיפוטי (במידה והליך הגישור לא יצלח).
צדדים המגיעים לגישור על רקע קשר מקצועי או אישי, כאשר ברקע התקשרות מחייבת, עשויים להפיק ערך מוסף מן הגישור. לדוגמה, צדדים לעסקה מסחרית לאספקה או לקבלה של סחורות או שירותים אשר ביצועה נתקל בקשיים, או שתנאיה הופרו על ידי אחד הצדדים או שניהם.

יש סבורים כי תרומתו החשובה ביותר של מגשר ליישוב סכסוכים היא בהקלת התקשורת לשם העברת מידע, בהסרת מכשולים מדרכה, ובהוספת דרכי תקשורת שאינן עומדות לרשות הצדדים בהעדר מגשר. אחד היתרונות החשובים של מוסד הגישור הוא שבמסגרתו יכול המגשר להיפגש עם כל צד בנפרד, לשוחח עם כל אחד מן הצדדים בחופשיות, לשמוע דעות, הצעות וטרוניות, להשיג מידע ולברר את האינטרסים האמיתיים של הצדדים, ויחד עם זאת לשמור על סודיות ומבלי להעביר לאחר את שנאמר, ללא הסכמת השני.

2.2. מערכת אינטרסים
שמירה על מערכת היחסים בין הצדדים לשם חידושה בעתיד, היא אחד מערכיו המוספים של הליך הגישור. בני אדם מנהלים משא ומתן לקידום האינטרסים שלהם. הדברים נשמעים כה מובנים מאליהם עד שכמעט מיותר לומר אותם. האומנם כך הדבר? ומה הם "האינטרסים האמיתיים"? ככל שניתן להבחין בקיומם של אינטרסים בלתי מוחשיים בסכסוך, כן קיים סיכוי גבוה יותר להגיע לפתרון הסכסוך.

נמחיש את האמור בדוגמה: שני חברים קיבלו תפוז, הם כיבדו אחד את השני, אך שניהם חפצו בתפוז. מה עשו? כמובן, הפתרון הנפוץ, פתרון הפשרה של "חמישים האחוזים". לאחר שחילקו ביניהם את התפוז התברר שהאחד היה מעוניין בחלק הפנימי של התפוז כדי לסחוט ממנו מיץ, ואילו השני היה מעוניין בקליפה כדי להכין ממנה ריבה. זה, בתמצית פשטנית, ההבדל בין העמדה שנוקט אדם לבין האינטרסים האמיתיים שלו. המציאות היא שהצדדים לסכסוך נוטים להתבצר בעמדות במקום לנסות ולהבין את האינטרסים האמיתיים של עצמם ושל מי שעומד מולם, הם רואים כל אחד את האינטרסים שלו במונחים צרים, ולא את הסיכוי הקיים להגיע לפתרון ולשמור על מערכת היחסים.

3. אסטרטגיות של איומים
במהלך משא ומתן בין הצדדים, נדמה לפעמים שהצד האחר לא מגיב לטיעונים הגיוניים וכך נוטה הדיון להתפתח לעימותים מילוליים. בכדי לשכנע בעמדתם, מחפשים הצדדים דרכים בעלי משקל רב יותר, ועל מנת לאגור כוח הם נוטים להתבצר בעמדותיהם חסרות הגמישות ומתחילים לחוש שקיימת סכנה למעמדם הכללי. פירוש הדבר הוא שהם מקדישים יותר תשומת לב לשאלה, כיצד אני נראה ונתפש בעיני הצד האחר?- כמצליחן, חזק ומיומן ולא כמי שמחפש להתפייס. נושא הויכוח לא מתמקד בשאלה באיזו עמדה יש יותר נקודות זכות, אלא במי מצליח יותר בקידום עמדותיו וכיצד תוצאת הויכוח משפיעה על המוניטין. צבירת יתרונות טקטיים על פני הצד האחר הופכת לנושא חשוב. כאשר היגיון וטיעונים רלוונטיים אינם מספיקים להבטיח הצלחה, הצדדים נוקטים בטיעונים מעין-רציונאליים. כאשר כל דרך אחרת אינה נראית אפשרית, ינקטו הצדדים באיומים או בפעולות שיגרמו נזק לצד הנגדי על מנת לאלצו לפנות לכיוון הרצוי.

קיימים שלושה שלבים בהגברת השימוש באיומים אסטרטגיים:

1. הצדדים משתמשים באיומים כדי לשדר אי נסיגה - הצד המאיים רוצה:
  • למשוך תשומת לב אל עצמו ואל דרישותיו;
  • להציג יכולת ואוטונומיה בקביעת סדר היום;
  • לגרום לצד הנגדי להסכים לדרישה מסוימת או נורמה על ידי איומים והטלת סנקציות.
2. האיומים הופכים ליותר ממוקדים, חד-משמעיים וקשיחים. כדי להגביר את רצינות איומיהם מתחייבים הצדדים בהצהרות מהם לא יוכלו לסגת ללא אובדן אמינות.

3. האיומים מנוסחים בצורה אולטימטיבית. הצד הנגדי נדרש להחלטה של כן או לא. בשלב זה מסתבך העימות, הוא קשה להבנה ויוצא מכלל שליטה. במעשיהם מכניסים הצדדים איש את רעהו ללחצי זמן, ובכך מגבילים את האפשרות לשקול דרכי פעולה חלופיות, כל זה בסביבה סוערת ובמצב של תוהו ובוהו.

4. אפשר גם אחרת
עצם הסכמת הצדדים המצויים בעיצומו של סכסוך להיזקק להליך גישור מקדמת את הגישור אל מטרתו. מן העובדה ששני הצדדים הסכימו לפנות אל מגשר ניתן להסיק מספר מסקנות: ראשית, שניהם מעוניינים לסיים את הסכסוך בדרך של הסכמה. שנית, הצדדים מוכנים לשקול פתרונות אשר ישימו קץ לסכסוך. כלומר, אף בטרם החל ההליך עצמו צעדו הצדדים צעד משמעותי לקראת יצירת אוירה מתאימה ליישוב הסכסוך. קיומו של הליך כזה, יחד עם נוכחותו של המגשר, מעודד את הצדדים להתנהג בצורה הולמת המפחיתה גילויי עוינות, התקפות אישיות, איומים ושימוש בטקטיקות בלתי הוגנות. מטבע הדברים מנסים הצדדים "ליצור רושם טוב" על המגשר וכך משתפר הסיכוי לפתרון הסכסוך.

תפקידו של המגשר, בנסיבות אלה, הוא להיות "נציג המציאות" ולהחזיר את בעל הציפיות המופרזות אל קרקע המציאות. לרוב יהיה על המגשר לעשות זאת בפגישה נפרדת, שבה יוכל להבחין יחד עם אותו צד, שמא ההיגיון והשכל הישר דורשים גישה אחרת, גמישה יותר, לנושאים העומדים למשא ומתן. הזכרנו כי אחד היתרונות החשובים של מוסד הגישור הוא שבמסגרתו יכול המגשר להיפגש עם הצדדים בנפרד ולשוחח עם כל אחד מהם בחופשיות, לשמוע דעות, הצעות וטרוניות, להשיג מידע ולברר את האינטרסים האמיתיים של הצדדים ויחד עם זאת לשמור על סודיות מבלי להעביר לאחר את שנאמר, ללא הסכמת הצד השני. בדרך כלל מגיע אדם אל המשא ומתן עם "הפתרון שלו" ואינו מוכן לשקול אפשרויות אחרות, או שאינו יודע כיצד מפתחים אופציות נוספות. תפקידו של המגשר לסייע לצדדים ובכך וללמדם כיצד לראות את כל ה"יריעה", להבין את עמדותיו של הצד השני ולהיות נכון להגיע לפתרון הולם.

5. דברי סיום
לטעמנו, על מנת למקסם את מה שהצדדים יכולים להפיק מתהליך הגישור, חשוב שתהיה הכנה מוקדמת של בעלי הדין לקראת הגישור וחשוב להתאים את המגשר למהות הסכסוך. לפיכך על המגשר להיות בקיא בעניין נשוא הסכסוך ומקצועי בהליך הגישור.

**הכותבת הינה עורכת דין העוסקת בדיני מקרקעין.
[1] אהרן ברק, "על הגישור", שערי משפט ג 1 9, 9 (2002).
 

*ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד בורר ומגשר, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.

 |  ראשי |  קורות חיים ישראל שמעוני  |  גישור לפני גירושין  |  אזכורים בפסיקה  |  סרטונים להמחשה  |  פעילות חקיקתית  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
ישראל שמעוני - שמעוני ישראל-בוררות וגישור- www.shimony-law.co.il © כל הזכויות שמורות
שמעוני ישראל - בוררות וגישור מרכז עזריאלי (המגדל העגול) קומה 33 תל אביב טלפון: 03-6950093 פקס: 03-6963346
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל