הרשמה   | כניסה
יתרו
גישור בעד- ונגד

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד*

שר המשפטים לשעבר, יוסף לפיד, התבטא בעת שכיהן בתפקיד: "אנחנו שוקלים גישור חובה. אנחנו מעודדים כל תהליך שיחסוך זמן שיפוטי: פישור וגישור ובוררות ומינוי מומחים. הקמת המנ"ת עשתה סדר מסויים בצוואר הבקבוק של תחילת התהליך. זה כעין חדר מיון של בית המשפט. אנחנו שוקלים בוררות חובה או גישור חובה לפי החוק, בחלק מהנושאים". גם השר מאיר שטרית, כשהיה שר המשפטים, הכריז אז כי בכוונתו להנהיג הליך גישור חובה. לדברי שטרית, ללא צעד זה, יהיה קשה לקדם את הגישור, שכן מספר הפניות לגישור קטן מאוד לדבריו. שרת המשפטים ציפי ליבני לא התבטאה עד כה בנושא גישור חובה.

    

ד"ר פרץ סגל, ראש תחום יעוץ במשרד המשפטים ולשעבר יו"ר המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים של משרד המשפטים, מזכיר ש-Mandatory Mediation נוהג בכמה מקומות בעולם בהצלחה, והוא מסביר זאת בצורך לבחון את אפשרות הגישור גם מבחינת עורכי הדין, גם מבחינת בעלי הדין, שמעדיפים לפעמים שמישהו יחליט בשבילם ולא יצטרכו להתמודד עם הבעיה. לדבריו, גם עורכי הדין לא תמיד ששים ללכת לגישור, שזה תהליך שבו הם לא שולטים, אלא הלקוח שלהם מוביל את התהליך בעוד הם רגילים שהם אומרים לו מה עליו לעשות. ולפעמים עורכי דין סבורים, שמבחינת הרווח יותר כדאי להם לקיים התדיינות משפטית מאשר לפנות להליך גישור.

"יש קשיים בגישור חובה. מנגד, גישור חובה פותר את הבעיה, שצד חושש להציע לצד השני לפנות לגישור כדי לא להיחשב כחלש יותר. החובה תביא לחשיפה הרבה יותר רחבה של אנשים שאולי לא היו נחשפים לדבר הזה. יש פה מסר חברתי ותרבותי על הצורך בהידברות ולא שהנשק היחידי הוא הגשת תביעה. ישנה פה הגברת השליטה של בעל הדין - שלא יסתפק רק במה שהוא יכול להשיג בבית המשפט, אלא ייבחן מה באמת הוא רוצה, מה האינטרסים האמיתיים שלו." ד"ר סגל ציין מספר תנאים למערך נכון של חיוב בגישור: מיון תיקים מושכל, שיפנה לגישור רק תיקים מתאימים, הצבת מספר חלופות בפני המתדיינים, למשל הערכה מקדמית של הסכסוך (ENE), בוררות או גישור, ומימון נאות של התהליך."

ד"ר סגל: "השאלה מי יממן את הגישור היא שאלה מהותית. במקומות מסוימים – וניקח לדוגמא את מדינת ניו-יורק – בתי המשפט הגיעו למסקנה שתיקים שמופנים מבית המשפט למרכזי גישור בקהילה נפתרים ברובם, ולכן בתי המשפט צריכים להעביר מהתקציב שלהם. אני יכול לתת לדוגמא את מרכז הגישור בקהילה בעפולה – בשנה שעברה 500 תיקים הועברו לשם, וכולם הסתיימו ללא הוצאות על בעלי הדין. אם המערכת מסתכלת על הכל בצורה כוללת ורואה שאמנם סכסוכים נפתרים בדרך טובה וחסכונית יותר, הרי שצריך לראות שבאמת אותם מרכזי גישור בקהילה או מרכזי גישור אחרים יקבלו את ההקצבה המתאימה כדי לטפל בסכסוכים האלה."

השופטת מרינה לוי, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות, ומגשרת בעברה, תומכת בהחלת גישור חובה: "הרבה שנים בחיי שימשתי כמגשרת. אני מאמינה שיש צורך היום, אולי כתרופה זמנית, בגישור חובה. מהניסיון שלי, כשאנשים מגיעים לגישור, הם רואים "שהשד לא נורא". יש מקום לעורכי הדין בתהליך הזה, וגם אם התיק לא מסתיים בהסכם - ורוב רובם של התיקים שמופנים לפני הקדם הראשון לגישור לא מסתיימים בהסכם - יש תרומה עצומה בכך שהזדמן לאותם צדדים לשבת אחד מול השני, עם גורם ניטרלי שלא מעורה בסכסוך, באווירה נינוחה, להשמיע ולשמוע. אז הם מגיעים לדיון הראשון ממקום אחר לגמרי." לדבריה גישור החובה יצליח במספר תנאים, כמו למשל שעורכי הדין בתחום דיני המשפחה יחוייבו לעבור קורס גישור כתנאי מוקדם לעיסוק בתחום, ושופטים ייחשפו לפרקטיקת הגישור.

ד"ר ישראל שמעוני
הגישור עבורי זה לא להוריד עומס מבית המשפט. אני לא כל-כך מאמין שכאשר יש 1,200,000 תיקים או יותר שמוגשים מידי שנה, הגישור הוא זה שיחסל את כל העומסים בבית המשפט. יש לייחס חשיבות גם לצורך לבוררות חובה. אשר בימים אלו יזמתי תיקון לחוק הבוררות.אני חושב שהגישור זה דרך לחנך את הציבור להתנהג אחרת, לפתור סיכסוכים בדרך אחרת, להידבר ולהביא לידי כך שתירקם מערכת יחסים הרבה יותר בריאה. כשאתה מביא את הסיכסוך לבית המשפט, הוא כבר מתעצם. אתה כבר משלם כסף, אתה כבר שוכר עורך דין, אתה כבר מבזבז ימי עבודה. לכן מבחינתי הגישור הוא הדרך לחנך את האנשים להתנהג אחרת ולהכניס לתודעתם את האפשרות שהדברים יכולים להיפתר.

החיים הם לא פיקניק, ובכל מקום שאתה פונה יש צדדים שמתנגשים זה עם זה, יש ניגוד אינטרסים. אני חושב שדרך ההידברות שמייצג הגישור תשפיע בהמשך גם על ההתנהגות של האדם הבודד, כאשר הוא תמיד יחשוב - רגע, אולי אפשר לגשר בין העמדות, אולי אפשר לוותר פה, לוותר שם.אני . הפתרון הוא שהמגשרים יהיו מקצוענים התחום הסכסוך. כלומר מקום שיהיה בו גם פסיכולוג, גם עורך דין, גם מהנדס,שמאי- הכל בהתאם לצורך. אם המקרה נוגע בעניין משפטי - אז נפנה למגשר שהוא עורך דין. ואם זה עניין הנדסי מקצועי - הכי מתאים שנפנה למהנדס

לאילו סוגים של מגשרים אתה מעביר תיקים מבית המשפט?
השלב הראשון מבחינתי, היה לבחון לאן אני מפנה את הצדדים. לפי הגישה שלי, הגישור חייב להיות מקצועי. מגשר לא מקצועי יגרום לתוצאה גרועה יותר. הוא לא יבין בדיוק את הלך הרוח, הוא לא ידע להעריך נכונה את הדברים, וגם אם הוא ייתן לצדדים לפעמים פתרונות מסוימים אז השאלה אם הם יוכלו לאכוף את הפתרונות האלה והאם הם יוכלו לחיות איתם. משום שכל פתרון הוא לא פתרון רגע, הוא פתרון שאתה צריך לזרום איתו הלאה במערכת היחסים, ואם לא תהיה הכוונה של הדברים, לא עשית שום דבר.

לכן ראשית, אנחנו נפנה את התיקים לאותם מגשרים שעמדו בקריטריונים, שעברו הכשרה מתאימה. אני אישית הלכתי לבקר בלשכת עורכי הדין ובכל אחד מהמכונים האחרים לפני שאני מפנה לשם, כדי שאני אראה את המקום בעיניים שלי. רציתי להתרשם מהמקום, לבדוק את תחומי המומחיות של המגשרים בכל מקום, את ההכשרה שלהם וכדומה, כי ההתמקצעות מאוד חשובה.

נגד
הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, החליט ב-2001 שיש להתנגד לגישור חובה: "הטלת חובה על הצדדים לפנות להליך הגישור - בחוק או בדרך אחרת - סותרת את מהותו של ההליך, של הליך רצוני בין הצדדים".
האם יש בהחלטה שמירה על מהות תהליך הגישור או על אינטרסים של עורכי הדין? עו"ד יורם אלרואי, העוסק גם בגישור, אמר בכנס לשכת עורכי הדין: "יש לי חדשות רעות בשביל עורכי הדין שחושבים, שגישור חובה יעצים את פרנסת עורכי הדין: ההפך הוא הנכון. לא רק שהמוסד עצמו יהפוך למוסד דחוי, כיוון שאנחנו לא אוהבים שכופים עלינו משהו, אלא שמניין יבוא המימון? "

מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון, סבור שלא ניתן לחייב אנשים לפנות לגישור. הוא גם משוכנע שהתפתחות הגישור לא תפחית מחשיבותה של מערכת המשפטית המסורתית. אוקון אמר: "הגישור הוא בגדר עולם פתוח, שבו רבים הספקות ורבות האפשרויות, והוא מביא בחשבון גם את הבטן והלב, בנוסף לרציונליות של המשפט."

עו"ד שי סגל , מ"מ ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר המוסד הארצי לגישור בלשכה, התבטא: "גישור חובה הוא טעות חמורה. גישור הינו הליך שיש לבוא אליו בהסכמה, ולא בכפייה. המטרה היא לעשות גישור בהליך שיהיה חיובי ונטול לחצים. אסור לנו לתת יד לתהליך שבו הגישור ישמש מקור להפחתת הנטל מבתי המשפט. מה שיקרה זה, שהצדדים יגיעו למשרדו של המגשר כדי לקבל ממנו פתק שהייתי פה, ואחר-כך יחזרו לשופט. איך אפשר להעלות על הדעת שמשהו "שהלבישו" עליו סיפור והגישו נגדו תביעה, חייב ללכת למגשר? המקרים בהם אין בסיס להידברות הם המקרים אשר ייצרו אנטגוניזם כלפי הגישור, וייצרו מצב שאנשים בכלל לא ירצו ללכת לגישור."

ד"ר אורנה דויטש, מגשרת ומרצה לגישור: "דווקא אנשים שעוסקים בגישור חושבים שהוא חייב להישאר וולונטרי, ומי שחושב שהרעיון של גישור חובה הוא רעיון נכון, זה דווקא מי שנמצא במערכת בתי המשפט. הנזק שעלול להיגרם לנו כחברה במידה ואמון הציבור במערכת השיפוטית ייפגע, הוא נזק שנראה שהחברה בישראל לא יכולה לשאת אותו." לדבריה אם מטרת משרד המשפטים היא להציג את האפשרות לגישור בפני הפונים לבית משפט, הדבר צריך להיעשות ע"י הכנסת תהליך הגישור לבתי המשפט עצמם, כך שבעלי תפקיד מתוך המערכת הציבורית יבצעו אותו תחת כללים מחייבים. אלא שהדבר יגרום לדעתה ל"ייבוש" המגשרים העצמאיים. 

*ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות. ד"ר שמעוני הינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כנשיא המוסד לבוררות `יתרו`

 |  ראשי |  קורות חיים ישראל שמעוני  |  גישור לפני גירושין  |  אזכורים בפסיקה  |  סרטונים להמחשה  |  פעילות חקיקתית  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
ישראל שמעוני - שמעוני ישראל-בוררות וגישור- www.shimony-law.co.il © כל הזכויות שמורות
שמעוני ישראל - בוררות וגישור מרכז עזריאלי (המגדל העגול) קומה 33 תל אביב טלפון: 03-6950093 פקס: 03-6963346
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל