הרשמה   | כניסה
יתרו
אסטרטגיות של איומים? אפשר גם אחרת

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד*

במהלך משא ומתן בין הצדדים, נדמה לפעמים שהצד האחר לא מגיב לטיעונים הגיוניים וכך נוטה הדיון להתפתח לעימותים מילוליים. בכדי לשכנע בעמדתם, מחפשים הצדדים דרכים בעלי משקל רב יותר, ועל מנת לאגור כוח הם נוטים להתבצר בעמדותיהם חסרות הגמישות ומתחילים לחוש שקיימת סכנה למעמדם הכללי. 

    

פירוש הדבר הוא שהם מקדישים יותר תשומת לב לשאלה, כיצד אני נראה ונתפש בעיני הצד האחר?- כמצליחן, חזק ומיומן ולא כמי שמחפש להתפייס. נושא הויכוח לא מתמקד בשאלה באיזו עמדה יש יותר נקודות זכות, אלא במי מצליח יותר בקידום עמדותיו וכיצד תוצאת הויכוח משפיעה על המוניטין. צבירת יתרונות טקטיים על פני הצד האחר הופכת לנושא חשוב. כאשר היגיון וטיעונים רלוונטיים אינם מספיקים להבטיח הצלחה, הצדדים נוקטים בטיעונים מעין-רציונליים. כאשר כל דרך אחרת אינה נראית אפשרית, ינקטו הצדדים באיומים או בפעולות שיגרמו נזק לצד הנגדי על מנת לאלצו לפנות לכיוון הרצוי.
 

קיימים שלושה שלבים בהגברת השימוש באיומים אסטרטגיים:

  1. הצדדים משתמשים באיומים כדי לשדר אי נסיגה - הצד המאיים רוצה: למשוך תשומת לב אל עצמו ואל דרישותיו; להציג יכולת ואוטונומיה בקביעת סדר היום; לגרום לצד הנגדי להסכים לדרישה מסוימת או נורמה על ידי איומים והטלת סנקציות.
  2. האיומים הופכים ליותר ממוקדים, חד-משמעיים וקשיחים. כד להגביר את רצינות איומיהם מתחייבים הצדדים בהצהרות מהם לא יוכלו לסגת ללא אובדן אמינות.
  3. האיומים מנוסחים בצורה אולטימטיבית. הצד הנגדי נדרש להחלטה של כן או לא. בשלב זה מסתבך העימות, הוא קשה להבנה ויוצא מכלל שליטה. במעשיהם מכניסים הצדדים איש את רעהו ללחצי זמן, ובכך מגבילים את האפשרות לשקול דרכי פעולה חלופיות, כל זה בסביבה סוערת ובמצב של תוהו ובוהו.

אפשר גם אחרת

עצם הסכמת הצדדים המצויים בעיצומו של סכסוך להיזקק להליך גישור מקדמת את הגישור אל מטרתו. מן העובדה ששני הצדדים הסכימו לפנות אל מגשר ניתן להסיק מספר מסקנות: ראשית, שניהם מעוניינים לסיים את הסכסוך בדרך של הסכמה. שנית, הצדדים מוכנים לשקול פתרונות אשר ישימו קץ לסכסוך. כלומר, אף בטרם החל ההליך עצמו צעדו הצדדים צעד משמעותי לקראת יצירת אוירה מתאימה ליישוב הסכסוך. קיומו של הליך כזה, יחד עם נוכחותו של המגשר, מעודד את הצדדים להתנהג בצורה הולמת המפחיתה גילויי עוינות, התקפות אישיות, איומים ושימוש בטקטיקות בלתי הוגנות. מטבע הדברים מנסים הצדדים "ליצור רושם טוב" על המגשר וכך משתפר הסיכוי לפתרון הסכסוך.

תפקידו של המגשר, בנסיבות אלה, הוא להיות "נציג המציאות" ולהחזיר את בעל הציפיות המופרזות אל קרקע המציאות. לרוב יהיה על המגשר לעשות זאת בפגישה נפרדת, שבה יוכל להבחין יחד עם אותו צד, שמא ההיגיון והשכל הישר דורשים גישה אחרת, גמישה יותר, לנושאים העומדים למשא ומתן. הזכרנו כי אחד היתרונות החשובים של מוסד הגישור הוא שבמסגרתו יכול המגשר להיפגש עם הצדדים בנפרד ולשוחח עם כל אחד מהם בחופשיות, לשמוע דעות, הצעות וטרוניות, להשיג מידע ולברר את האינטרסים האמיתיים של הצדדים ויחד עם זאת לשמור על סודיות מבלי להעביר לאחר את שנאמר, ללא הסכמת הצד השני. בדרך כלל מגיע אדם אל המשא ומתן עם "הפתרון שלו" ואינו מוכן לשקול אפשרויות אחרות, או שאינו יודע כיצד מפתחים אופציות נוספות. תפקידו של המגשר לסייע לצדדים ובכך וללמדם כיצד לראות את כל ה"יריעה", להבין את עמדותיו של הצד השני ולהיות נכון להגיע לפתרון הולם.

 

*ד"ר ישראל שמעוני, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.

 

 |  ראשי |  קורות חיים ישראל שמעוני  |  גישור לפני גירושין  |  אזכורים בפסיקה  |  סרטונים להמחשה  |  פעילות חקיקתית  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
ישראל שמעוני - שמעוני ישראל-בוררות וגישור- www.shimony-law.co.il © כל הזכויות שמורות
שמעוני ישראל - בוררות וגישור מרכז עזריאלי (המגדל העגול) קומה 33 תל אביב טלפון: 03-6950093 פקס: 03-6963346
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל