הרשמה   | כניסה
יתרו
מה ההבדל בין גישור לבין בוררות

 

מאת ד"ר ישראל שמעוני עו"ד*

הליך הגישור מיועד להביא את הצדדים להסכמה, כאשר אין בכוחו של המגשר לכפות עליהם הסדר כלשהו. בהליך הבוררות מאידך, מפקיעים הצדדים את סמכות ההכרעה מידיהם ומפקידים אותה בידיו של הבורר. סמכות זו, מטילה על הבורר אחריות כבדה ומחייבת אותו לשמור על כללי התנהלות המאפיינים הליך שיפוטי.

    

גישור

נושא הגישור הוסדר לראשונה בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, כאשר מטרתו העיקרית הייתה לאפשר לבעלי הדין לברור להם דרכים נוספות ליישוב הסכסוך שביניהם, ובכך ייכונו אפשרויות להחיש את פתרון הסכסוך מחד ולהקל מעומס ההתדיינות שבבתי המשפט, מאידך.

מהו בעצם הליך הגישור? גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

בהליך הגישור עומדת התפיסה, לפיה עדיפה דרך הידברות ישירה, יעילה ומועילה בין הצדדים, המוכשרים לפתור את המחלוקות ביניהם טוב יותר מאשר גורם חיצוני, כגון שופט או בורר, וזוהי הגישה אותה מבקש הגישור להנחיל.


בניגוד לשופט או בורר, המגשר אינו מחליט או כופה פתרון על הצדדים, אלא משמש כמסייע נייטרלי לקידום האינטרסים של השותפים להליך. תפקידו של המגשר לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך של גישור, בדרך של ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו. האלמנטים של הבנה, השלמה ותקשורת מהווים את המפתח לניסוח הסכם יעיל ומועיל בין בעלי הדין בטווח הקצר ובטווח הארוך, בסיום אקט גישור.

במהלך הגישור, מקיימים מספר פגישות, עם המגשר, באוירה נינוחה, בהן נפגש הוא עם שני הצדדים יחד, סביב שולחן אחד, ואף מקיים פגישות נפרדות, לפי הצורך. בגישור עוברים הצדדים תהליך של שינוי, ועוברים ממחלוקת וסכסוך, להסכמה. בסיום מהלך גישור, מנוסח הסכם הגישור, אשר מאושר על ידי בית המשפט ומקבל תוקף של פסק דין.

על המגשר חלה חובת חיסיון כלפי כל שנאמר בגישור ואינו יכול להעיד בבית המשפט בכל הנוגע לסכסוך. המגשר אף אם הינו עורך דין, אינו מייעץ לצדדים בעניינים משפטיים והצדדים מופנים אל עורך דין לפני החתימה על ההסכם.

יתרונות הגישור

  • באמצעות הגישור ניתן להגיע להסכם תוך זמן קצר, הרבה לפני השלמת הדיון בבית המשפט.
  • הליך גישור חוסך מתח נפשי רב, המלווה ניהול תיק בבית המשפט;
  • הגישור נותן לצדדים הזדמנות לבטא את עמדתם ללא הכללים הפורמליים הנדרשים בבית המשפט ובאווירה נינוחה ורגועה;
  • ניהול הליך הגישור, מאפשר לצדדים להגיע לכל הסכם המקובל עליהם, בתנאי שאינו מקפח אף אחד מהם, העומד במסגרת הכללים החברתיים והמשפטיים המגדירים את גבולות קשת הפתרונות האפשריים של הסכסוך;
  • ההסכם שמושג בגישור מקבל תוקף של פסק-דין והינו למעשה פסק דין שתוכנו וניסוחו נקבעו ע"י הצדדים;
  • הצדדים מחוייבים יותר להסכם המשקף את הפתרון שהם עצמם בחרו בו, דבר החוסך ריבים ועגמת נפש והיזקקות להליכים משפטיים נוספים, לאחר קבלת פסק הדין;
  • במידה ולא הושג הסכם, ההשתתפות בגישור אינה מונעת מהצדדים לשוב ולהתדיין בביה"מ או לפנות לכל דרך אחרת, על מנת ליישב את הסכסוך ביניהם.

בוררות

נושא הבוררות הוסדר עד לאחרונה בחוק הבוררות, התשכ"ח -- 1968 שאז בשל הצורך שהתעורר במשק ולאור העומס בבתי המשפט, תוקן החוק ביוזמתו של עו"ד ישראל שמעוני, אשר הינו גם מייסד ויו"ר מוסד הבוררות "יתרו". תיקון החוק כאמור, בנוסחו החדש, כפי שהינו בא לידי ביטוי בחוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט – 2008, מאפשר לצדדים להסכים ביניהם על אפשרות הערעור על פסק הבורר שינתן בעניינים, באמצעות ערכאת ערעור מסודרת, אשר הצדדים בהסכמה, יקבעו את זהות הרכבה כמו גם את זהות ההרכב, אשר ישב בערכאה הראשונה.

הליך הבוררות כאמור, הינו הליך הסכמי, בו בעצם מסכימים הצדדים, להפנות את המחלוקת שביניהם לבוררות. לשם כך, חותמים הצדדים על הסכם בוררות, בו הם מציינים, בין היתר, את זהות הבורר שנבחר על ידם בהסכמה, כאמור לעיל, וכן קובעים הם, באם תהא אפשרות ערעור על פסק הבורר שינתן בעניינם בערכאה הראשונה ואת זהות והרכב הבוררים בערכאת הערעור, כאמור לעיל.

מעמדו של הבורר, בהליך הבוררות, הינו כשופט, אשר פסיקתו מחייבת את הצדדים. חוק הבוררות בא לענות על צורכי צדדים מסוכסכים, ולסייע בידם להגיע להכרעות מהירות ומחייבות שלא דרך מערכת בתי המשפט.

כיום, רבים מהתאגידים ומהמשרדים בארץ מכניסים בהסכמים הנערכים ו/או הנחתמים על ידם סעיף בוררות, לפיו היה ותתגלה מחלוקת בין הצדדים אזי יפנו הצדדים לבוררות במוסד הבוררות "יתרו פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט בע"מ", בו יבחרו הצדדים בהסכמה את זהות הבורר בעניינם, מתוך רשימת הבוררים המכובדת, המגוונת והאיכותית הקיימת במוסד יתרו, ויקבעו את זהות ההרכב שידון בעניינם בערכאת הערעור, ככל שיסכימו כי תהא להם אפשרות לערער על פסק הבורר שינתן בעניינם.

הפנייה הזו לבוררות הופכת כיום, להיות נפוצה יותר ויותר, וזאת לאור התיקון האחרון לחוק הבוררות, תיקון מס` 2 לחוק, שיזם עו"ד ישראל שמעוני, מייסד ויו"ר המוסד, כאמור לעיל, תיקון אשר הפיג את החשש שרווח בעבר, בקרב צדדים למחלוקת, לפיו עלולים הם להיתפס בהחלטה שגויה של בורר כזה או אחר, וזאת מבלי יכולת לערער עליה.


לבוררות, יתרונות אך גם חסרונות. החוק קובע, כי כל אדם כשיר להיות בורר. אין מניעה שהבורר יהיה מומחה בתחום הבוררות. מומחיות כזו עשויה לחסוך בהבאת חלק מהעדים המומחים שהיו נדרשים בהליכים משפטיים רגילים. הבורר יכול לנצל ידיעות אישיות.

יתרונות הבוררות

יתרונות הבוררות, הנם במתן הכרעה מהירה בדין בתוך שלושה חודשים, בתוספת אופציה לשלושה חודשים נוספים. כלומר הכרעה בתוך שישה חודשים, מיום שנחתם כתב הבוררות, אלא אם הסכימו הצדדים אחרת. הליך הבוררות עדיף על הליך גישור במובן זה שהוא סופי ומחייב.

עלות הבוררות אמורה להיות זולה יותר מאשר עלות ניהול הליכי משפט רגילים. שכן, בהליכי משפט רגילים יש עלות בסיסית של אגרת ביהמ"ש בשיעור של 2.5% מסכום התביעה. בנוסף, התארכות ההליכים בביהמ"ש הרגילים וההיצמדות לדיני הראיות, גורמים להוצאות משפטיות נכבדות. עלות נוספת אפשרית, אם וכאשר יגיש אחד הצדדים ערעור על פסק דין שניתן כנגדו. בהליכי הבוררות ניתן לסכם את שכר הטרחה מראש או לפי תעריף לשעת הבורר או תעריף לישיבה. בבוררות ניתן לחסוך חלק מעלות המומחים בתחומים שבהם הבורר בקיא. כדאי לדעת, כי גם לאחר שהוגשה תביעה לבהמ"ש עדיין ניתן להעביר את הדיון לבוררות ולקבל בחזרה את סכום האגרה המשפטית שכבר שולמה.


רצוי שהבורר בנוסף להיותו בקיא בנושא שבמחלוקת יהיה גם משפטן, זאת ומאחר ועלולות להתעורר סוגיות מיוחדות, כגון טענת התיישנות, הגדלת סכום התביעה תוך כדי הבוררות, פסק ביניים, סעד זמני, שיעורי ריבית מותרים וכדומה. בורר שאינו משפטן יוכל לפנות לבהמ"ש בבקשת הבהרה (אבעיה משפטית). אולם, אז יידרש תשלום נוסף לעו"ד שייצג את הבורר בפנייה.


הסכם בוררות שנכרת כדין, אינו ניתן לביטול על ידי אחד הצדדים, ההסכם חייב להיות בכתב וחתום על ידי שני הצדדים. רצוי לכלול בהסכם הבוררות את כל חילוקי הדעות בין הצדדים כך שאלה יהיו בסמכות הכרעת הבורר, וזאת כדי להימנע ממחלוקות עתידיות על פלוגתאות נוספות שיתגלו, במהלך הבוררות, לרבות הכרעת הבורר, בעניין תוקפו של הסכם הבוררות עצמו.

לבורר יש סמכות, להזמין עדים ולחקרם ולפסוק הוצאות בדיוק כמו סמכותו של ביהמ"ש. מהלך הבוררות יתועד בפרוטוקול בכתב ו/או מוקלט. קיימת חובה של גילוי נאות בהליכי הבוררות, ולשם כך מתנהלות כל ישיבות ופגישות הבוררות בנוכחות כל הצדדים. כל בקשה של מי מהצדדים לבוררות תוגש בכתב בלבד.



*ד"ר ישראל שמעוני, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`.

 |  ראשי |  קורות חיים ישראל שמעוני  |  גישור לפני גירושין  |  אזכורים בפסיקה  |  סרטונים להמחשה  |  פעילות חקיקתית  |  מפת אתר  |  הוספה למועדפים  | 
ישראל שמעוני - שמעוני ישראל-בוררות וגישור- www.shimony-law.co.il © כל הזכויות שמורות
שמעוני ישראל - בוררות וגישור מרכז עזריאלי (המגדל העגול) קומה 33 תל אביב טלפון: 03-6950093 פקס: 03-6963346
  בניית אתרים לעסקים   אינטרדיל