שאלות ותשובות

תיקון חדש בחוק הבוררות (חוק הבוררות (תיקון מס` 4), התשע"ט-2018) אשר פורסם בתאריך 28/11/18 משנה את סמכותו העניינית של בית המשפט הדן בענייני בוררות.
ערב התיקון בית המשפט המוסמך לדון בענייני בוררות היה בית המשפט המחוזי זולת אם מדובר היה בבוררות אליה הגיעו הצדדים כהפניה מבית משפט ספציפי ואז הסמכות לדון היתה של בית המשפט המפנה.

על פי התיקון החדש, אשר חל על תובענה שנפתחה מיום פרסומו לעיל, בית המשפט המוסמך מוגדר: "בית המשפט המוסמך לדון, לפי כל דין, בעניין שהוסכם למסרו לבוררות".

מכאן שסמכותו של בית המשפט בענייני בוררות נגזרת מעתה מהסמכות של בית המשפט לפי נושא הבוררות. כך אם לדוגמה מסרו הצדדים להכרעת בורר תביעה כספית בסך 100,000 ש"ח, ועכשיו מבקשים להגיש בקשה לאישור הפסק או לביטולו, הרי שבית המשפט המוסמך לדון בבקשה הוא בית משפט השלום (שהוא המוסמך לדון בתביעה כספית בסך 100,000 ש"ח) ולא בית המשפט המחוזי, כפי שהיה ערב התיקון.

לבקשת בעל דין, בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו באחד מהמקרים הבאים:

• נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים.
• התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין.
• נבצר מהבורר למלא את תפקידו.

כל עוד לא נגרם עיוות דין , בית המשפט לא יבטל את פסק הבורר.

ע"י בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

ככלל, אם קיים הסכם בוררות בין הצדדים, בית המשפט יפנה את הסכסוך לבוררות. עם זאת, בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות. הטעמים העיקריים הם: לא קיים הסכם בוררות בתוקף בין הצדדים, העניין בעל חשיבות ציבורית, סחבת בדיונים בין הצדדים לסכסוך, חשש מפיצול דיון. רשימת הטעמים פתוחה ונתונה לשיקול דעת בית המשפט.

הסכם בוררות שנחתם בין בעלי דין נקבע כי הסכסוך בין הצדדים יתנהל בפני בורר, האם הבורר יתן החלטותיו ע"פ הדין המהותי והאם יחולו סדרי הדין הנהוגים בביהמ"ש?
תשובה: אם לא הותנה אחרת בהסכם הבוררות , אין חובה לפסוק ע"פ הדין המהותי וסדרי הדין של בימ"ש, אולם על הבורר חלה חובה לנמק את פסקו אלא אם הותנה אחרת בהסכם.

אין כל אפשרות לשלול מבעלי הדין בבוררות להביא כל עדות שהוא מתעניין להביא, כולל חוות דעת מומחה.

לא.

כן, בתנאים מסוימים בלבד. ישנן שתי דרכים לעשות זאת האחת באמצעות הסכמת הצדדים על ערעור בפני בורר והשנייה, הסכמת הצדדים על אפשרות לבקש רשות ערעור מבית המשפט.

כדי שניתן יהיה לערער על פסק הבורר בפני בורר, על הבורר הראשון לנמק את פסק הדין, ישיבות הבוררות יתועדו והצדדים יפעלו לפי הוראות התוספת השנייה, אלא אם התנו אחרת.

כדי שניתן יהיה לערער על פסק הבורר, ברשות בפני בית המשפט, על הבורר לפסוק בהתאם לדין, לנמק את הפסק, ישיבות הבוררות יתועדו בפרוטוקול ורק אם התקיימה טעות יסודית ביישום הדין, הגורמת לעיוות דין.

הבורר מוסמך להכריע כמעט בכל סכסוך שיופנה אליו בהסכמת שני צדדים. עם זאת, על פי סעיף 3 לחוק, ישנם עניינים שעל אף הסכמת הצדדים, להסכם הבוררות לא יהיה תוקף, כגון: ענינים לא חוקיים, חוזה לא חוקי, זכויות עובד ושכירות מוגנת. כמו כן, גם כשמדובר בזכויות שתקפות כולי עלמא, כמו בעלות במקרקעין ועניינים הקשורים במעמד אישי כמו אזרחות או אבהות, הבורר, אינו מוסמך לדון בסכסוך ופסק שיינתן בעניין כזה, ייתכן ותקום עילה לביטולו.

השופט לא היה מוסמך להעביר את העניין לבוררות ללא הסכמת הצדדים כולם.

הבורר התנה את מתן פסק הבורר לידי הצדדים, רק לאחר תשלום שכר הטרחה המגיע לבורר. האם הבורר נהג כשורה?
תשובה: כן.

לא ניתן לבקש ביטול החלטה על אחריות , אלא רק לאחר סיום הבוררות ומתן החלטה כללית.

במהלך קדם המשפט, הוסכם להעביר את הדיון לבוררות. במהלך הבוררות ברצונך לבקש צו מניעה זמני שיעמוד בתוקפו עד לסיום הליכי הבוררות. היכן עליך להגיש את הבקשה למתן הצו?
תשובה: לבית המשפט שהחליט להעביר את הדיון לבוררות.

ראשית, יש להקפיד לקבוע בהסכם הבוררות מיהו הבורר, על מנת שבפרוץ הסכסוך כשהצדדים אינם מסוגלים להסכים ביניהם, תהיה הסכמה מיהו הבורר. אם לא נתמנה בורר לפי ההסכם, או שהבורר שנבצר מהבורר שנבחר למלא את תפקידו, רשאי בית המשפט לעשות כן אך רק לאחר שמבקש המינוי נתן לצד שכנגד הודעה בכתב ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה. מעמדו של הבורר שנתמנה על ידי בית המשפט, דינו כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם הבוררות.

יש להגיש בקשה לעיכוב הליכים, ככל המוקדם ולא יאוחר מהיום בו טען לראשונה לגופו של עניין התובענה. במרבית המקרים יהיה זה, ביחד עם כתב ההגנה. את הבקשה יש להגיש בצירוף תצהיר המעיד על נכונות הנתבע לקיים את הליך הבוררות וכי לא ניסה לסכל את פניית הצדדים לבוררות קודם לכן.

בהסכמים רבים בין ספק ללקוח או בין קבלן לרוכשי דירות, יופיע סעיף המסדיר את דרך יישוב הסכסוכים. אם מדובר ביישוב הסכסוך בדרך של בוררות, יש לבדוק היטב את העניינים הבאים:

1. הגדרת המקרים שעליהם תחול תניית הבוררות. 
2. הגדרת זהות הבורר, יש להקפיד על בחירת בורר נייטראלי. 
3. הגדרת סמכויותיו של הבורר, האם מוסמך לתת צווים וסעדים זמניים, האם יפסוק על פי הדין המהותי. 
4. האם הצדדים מעוניינים בערכאת ערעור על פסק הבורר, בפני בורר נוסף, או ערעור ברשות לבית המשפט, על פי התנאים הקבועים בחוק. 

בית המשפט המחוזי.

לבורר יש סמכות להכריע בסכסוך ואילו למגשר אין סמכות כזו.

הליך הגישור מיועד להביא את הצדדים להסכמה, כאשר אין בכוחו של המגשר לכפות עליהם הסדר כלשהו ואילו בהליך הבוררות, מפקיעים הצדדים את סמכות ההכרעה מידיהם ומפקידים אותה בידיו של הבורר. סמכות זו, מטילה על הבורר אחריות כבדה ומחייבת אותו לשמור על כללי התנהלות המאפיינים הליך שיפוטי.

45 יום ממתן פסק הבוררות.

45 יום ממתן פסק הבוררות או 15 יום מיום שהוגשה בקשה לאישורו והכל בתוך מניין 45 הימים.

לבורר יש סמכות לעשות בבוררות כל מה שהצדדים הסמיכו אותו לעשות. ולכן אם לא התנו אחרת, הוא יכול להורות לבעל דין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשת בית משפט בתובענה שהוגשה לפניו.

לבורר נתונה אותה סמכות להזמין עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים כפי שיא נתונה לבית המשפט בתובענה שהוגשה לפניו, והוא רשאי לפסוק להם שכר והוצאות. עם זאת, אם העדות באה תוך שימוש לרעה בהליכי בוררות, רשאי בית המשפט, על פי בקשת העד, לבטל את ההזמנה.

כמו כן, בעל דין שהוזמן כדין לישיבה ולא התייצב, רשאי הבורר לדון בסכסוך בהיעדרו. יתרה מכך, אם באותה ישיבה נדרש בעל הדין לטעון טענותיו במועד שנקבע לכך, ולא עשה כן, רשאי הבורר לפסוק בסכסוך בהיעדרו.

לגבי סמכות הבורר לתת סעדים, ההלכה אינה ברורה ולכן רצוי לקבוע בהסכם הבוררות אילו צווים מוסמך הבורר לתת.

בסכסוך כספי שהתגלע בין בעלי הדין בבוררות אחד הצדדים מבקש לעקל את חשבונות הבנק של השני. מי הגורם המוסמך לתת צו עיקול בהליך הבוררות המתקיים?
תשובה: בית המשפט.