מאמרים בבוררות

מאמר מאת מיטל שמעוני, עו"ד ונוטריון
נטיית בתי המשפט היא לעכב הליכים ולתת תוקף להסכמי הבוררות , אלא אם כן קיים טעם מיוחד שלא לעכבם . טעם מיוחד הוא שם כולל למקרים שבהם יימנע בית המשפט מלקיים את הסכם הבוררות לפי שיקול דעתו. הרשימה אינה רשימה סגורה. הנטל להוכחת התקיימותו של טעם מיוחד שלא לעכב הליכים מוטל על הטוען אותו .

לצפייה בקובץ לחץ כאן

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
על פי פסיקת בית המשפט הנהוגה יש לפרש את עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות באופן דווקני שיביא להתערבות מצומצמת ככל הניתן בפסקי הבוררות, בין היתר משום שמירה על עקרון כיבוד ההסכמים ועידוד הפנייה למוסד הבוררות. מתוך כך בתי המשפט ממעטים להתערב בפסקי בוררות ומעניקים לבורר טווח רחב במיוחד בהחלטותיו. היכרות מוקדמת עם העילות שעל פיהן יבוטל פסק הבורר, עשויה להועיל בקביעת תנאים ברורים כבר בהסכם הבוררות שיצמצמו את הסיכויים לביטול ההליך בסופו של דבר.

ראה מידע נוסף..

מתברר שיש קושי - מאמר מאת ד"ר ישראל שמעוני
פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בפרשת גונן, יוצר קשיים מרובים ומהותיים בפרשנות תיקון מספר 2 לחוק הבוררות. אימוץ הדרך שנקבעה שם יוביל להאטת הבוררויות, לפגיעה בציבור המתדיינים בבוררות, המצפים לפתרון מהיר ולפגיעה במערכת המשפט.

למאמר המלא לחצו כאן

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
כיצד מועילה הבוררות לישוב סכסוכים? מהו הסכם בוררות והאם ניתן לערער על פסק הבוררות? בוררות הינה אחת מהשיטות האלטרנטיביות לישוב סכסוכים ומכל השיטות זוהי השיטה הדומה ביותר לבית המשפט שכן הבורר למעשה מכריע בסכסוך לאחר ששמע את הצדדים ובהתקיימות תנאים מסוימים ניתן אף לערער על פסק הבורר.

ראה מידע נוסף..

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
החברה הישראלית מתאפיינת, וניתן אף לומר מצטיינת, בריבוי התדיינויות. ריבוי התדיינויות מהווה תופעה ידועה בחברה שיש בה שסעים ופערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים. לצערנו, כיום, החברה הישראלית מתאפיינת בשסעים ובפערים כאלה, אולי יותר מבכל תקופה אחרת. ריבוי ההתדיינויות המשפטיות, מהוות אינדיקציה גם לייצר ההתדיינות המפותח בחייה החברתיים והפוליטיים של החברה הישראלית.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
היקף סמכותו של הבורר עולה מתוך ההסכם שנערך בין הצדדים המתדיינים בבוררות. אין לבורר , כמקובל בדין שלנו, סמכות להחליט בשאלה מהי סמכותו ומה היקפה, אלא אם כן הסמיכוהו לכך הצדדים במפורש. כל שאלה המתעוררת בהקשר זה על הבורר להעבירה לידיו של בית-המשפט המוסמך, כפי שעולה מן הפסיקה שניתנה לאחרונה בארצות-הברית, כמפורט במאמר, בתי-המשפט נוטים להרחיב לאחרונה במידת-מה את תחום כוחו האוטונומי של הבורר בסוגיית הסמכות, ולהותיר להכרעתו נושאים מן הסוג שבעבר ראו חובה להעבירם לבית-המשפט. במסגרת המאמר מסוכמת בתמציתיות ההלכה הנוהגת במחוזותינו בנוגע להיקף סמכותו של הבורר. לאחר-מכן מובאת סקירה של ההתפתחויות האמורות אשר מצאו את ביטוין בפסיקה בארצות-הברית.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
בפרק זה יידון תיקון מס` 2 לחוק הבוררות ככל שהוא מתייחס לאישור או לביטול פסק הבוררות, על רקע האפשרות לערער על הפסק על פי התיקון. כהערה מקדימה נציין כי עד לתיקון החוק, פסק הבורר ניתן היה לביטול בשני תנאים מצטברים: 1. אם מתקיימת אחת מעשר עילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות; 2. נגרם עיוות דין עקב קיומה של העילה. בית המשפט ראה בעשר העילות רשימה סגורה שרק בגינן יתערב בית המשפט בפסק הבוררות.[1] טעות על פני הפסק, כמו טעות ביישום הדין המהותי, לא נמנתה עם עילות הביטול.[2]

ראה מידע נוסף..

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
טרם שנחקק חוק הבוררות נקבעו בפקודת הבוררות שתי עילות שהצדיקו ביטול פסק בורר - התנהגות בלתי הוגנת של הבורר והשגת הפסק בדרך שאינה הולמת. בתי המשפט הוסיפו עילת ביטול שלישית - טעות על פני הפסק. בחוק הבוררות, בחר המחוקק לפרט את עילות הביטול, בנקבו בעשר עילות, אשר הן, ורק הן, תהווינה את העילות לביטול פסק בורר.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד* ועו"ד רונן סטי**, בוררים ומגשרים
חוק הבוררות התשכ"ח 1968 החליף את הפקודה המנדטוריות משנת 1926, שהועתקה כמעט ללא שינוי מחוק הבוררות האנגלי משנת 1889. מאז עברו יותר מ – 100 שנה בהם לא תוקן חוק הבוררות בהתאם לשינויים הדינאמיים בעולם העסקים והמשפט. תמונת המצב מחייבת שינוי שיביא לדרך חדשה בה הליך הבוררות יהווה חלופה מתאימה ומושכת לפתרון סכסוכים מחוץ לבתי המשפט. המפנה.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
כאשר הסכם הבוררות מחייב את בעלי הדין לפנות לבוררות למוסד מסוים, ימונה הבורר על פי הכללים, התקנות או התקנון המחייבים באותו מוסד. לכן, כאשר הסכם הבוררות קובע, שהבוררות תתקיים בפני רשם האגודות השיתופיות – מינוי הבורר ייעשה ע"י הרשם (אם הרשם עצמו לא יהיה הבורר) מכוח סמכותו לפי פקודת האגודות השיתופיות[1] . אם יקבע הסכם הבוררות על ניהולה במוסד הישראלי לבוררות עסקית (שהיא עמותה מיסודן של לשכות המסחר), יחולו כללי הבוררות של המוסד על מינוי הבורר[2]. וכך ייעשה בכל עת שבו הסכם הבוררות קובע את קיומה של הבוררות במסגרת מסוימת שכלליה קובעים את שיטת מינוי הבוררים.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
בית המשפט העליון פסק כי ביטול פסק בוררות מהווה צעד חריג ומיוחד. צעד מסוג זה יינקט במקרים נדירים הנשענים על בסיס איתן. מדיניות זו מייצגת הלכה למעשה את מדיניות בתי המשפט בשאלת התערבותם בהליכי בוררות בכל הקשור לבקשות לביטול פסק בורר. מנקודת מבט זו יש לעמוד על 10 העילות המנויות בסעיף 24 לחוק הבוררות המיוחדות לסוגיה זו. 10 עילות אלה מהוות רשימה סגורה של מקרים המהווים עילה לביטול פסק בוררות. במאמר זה נסקור בקצרה מספר מקרים בהם נדונו בקשות מעניינות לביטול פסק בורר ואת שעלה בגורלן.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
פסק הבורר ניתן לביטול בשני תנאים מצטברים: 1. אם מתקיימת אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות 2. נגרם עיוות דין עקב קיומה של העילה. ההוראה לפנות לבוררות הייתה קיימת עוד בתקופת ימי השלטון העותומאני ולאחריו המנדט הבריטי. עוד בפקודת הבוררות[1], לא ניתנה האפשרות לערער על פסק הבורר אלא רק לבטלו מחמת שתי עילות כלליות הקשורות בהתנהגות בלתי הוגנת של הבורר והשגת הפסק בדרך שאינה הוגנת. עילה נוספת נוספה על ידי בתי המשפט- טעות על פני הפסק[2]. ביטול על פי שלושת עילות אלו גרם להתדיינויות רבות ונתינת פרשנויות מרחיבות ולכן המחוקק הישראלי העדיף לקבוע עשר עילות ביטול ספציפיות מאוד השונות מהעילות שעל פיהן ניתן לערער על פסק דין רגיל בפני בית המשפט, עילות הביטול מתאפיינות בבדיקת תקינות הליך הבוררות ולא בבחינה מהותית של תוצאותיו כדברי כב` השופטת דורנר בעניין לה"ב נ` ורקר[3]:

ראה מידע נוסף..

מאת ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד* ועו"ד רונן סטי**, מגשרים ובוררים
החוזה כמכשיר התקשרות טבעי - החוזה מהווה את מכשיר ההתקשרות העיקרי בין יחידים, פירמות ותאגידים עד לממשלות ומדינות. במועד חתימת החוזה קיימים יחסים טובים בין הצדדים כדבר שבשגרה. אולם, בנסיבות מסוימות עלולים יחסים אלה לעלות על מסלול של קונפליקט; יהיו הנסיבות אשר יהיו מחירו של הקונפליקט עלול להיות יקר, וללא פתרון עלולים הצדדים למצוא עצמם מתדיינים בערכאות משפטיות במשך שנים.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
מוסד הבוררות הוא מוסד עתיק וידוע עוד מימי אבותינו. בעת החדשה התפתח מוסד זה מין הדין העותמאני כאשר המג`לה היא הקודקס האזרחי העותמאני המבוסס על המשפט המוסלמי אשר הסדיר את דיני הממונות בארץ בימי התורכים הסדרים אלו נותרו בתוקפם עד לשנת 1926 עת חוקק הנציב העליון את פקודת הבוררות,שהסדיר את הנושא בדרך ישראלית ועצמאית על פי הסדרים שהם פרי פסיקה ישראלית עצמאית עד לחקיקת החוק[1].

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
הבוררות בעניין אלי ארוך וחברת כלל בטוחה חשפה את הליך הבוררות במערומיו: במקום להתדיין בסיומו לגופו של עניין נערך דיון לגופו של אדם – כב` הבורר. מציאות זו אינה נסבלת ומחייבת שינוי. אם רוצים שמוסד הבוררות יהווה מערכת משפטית מסחרית יעילה ושימושית חייבים לתקן את חוק הבוררות המיושן ולהסדיר בו מסלול נוסף לדרך הקיימת: זכות ערעור וחובת הנמקה.

ראה מידע נוסף..

מאת ד"ר ישראל שמעוני` עו"ד
אחד התהליכים החשובים ביותר ב- 10 השנים האחרונות הנו תהליך הגלובליזציה: רשת האינטרנט, שכלול וריבוי אמצעי התקשורת והתובלה יצרו יחדיו מציאות חדשה בה הולך והופך העולם למדינה גלובלית, רבת מדינות ותרבויות. סין לדוגמה, אשר רק לפני מספר עשורים הייתה סגורה לעולם המערבי הפכה להיות מרכז סחר עולמי. מדינות מזרח אירופה מהוות כר של הזדמנויות עסקיות למשקיעים רבים מן העולם. מדינות אירופה רבות הפכו למסה מאוחדת תחת האיחוד האירופי המקיימת תנאי סחר מתקדמים בין המדינות החברות בה ועם מדינות אחרות. ארה"ב מנהיגה את מדיניות הגלובליזציה. חברות ואנשי עסקים רבים בישראל מבססים את פעילותם על התקשרויות בינלאומיות בכפר הגלובלי.

ראה מידע נוסף..