מאמרים בגישור

מאת ד"ר ישראל שמעוני עו"ד
בחלק הראשון של דבריי אנסה לבסס את ההנחה בדבר הצורך החברתי בגישור ובהמשך אציב את שני העולמות הליך הגישור אל מול הדיינות בבית המשפט זה בצד זה, תוך ניסיון למצוא נקודות מפגש ביניהם.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
הגישור הינו הליך וולונטרי אשר במהלכו מנסים הצדדים יחד עם המגשר לאתר את המחלוקות שביניהם ולסיימן בהסכמה. בניגוד למצב בו ההליך מנוהל ע"י שופט הפוסק לטובת צד אחד בעוד השני מפסיד, תפיסת הגישור היא ששני הצדדים יכולים להרוויח מפתרון הסכסוך. הליך גישור מתנהל על דרך של משא ומתן בין הצדדים באווירה רגועה ומכובדת בסיועו של המגשר.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני עו"ד
הליך גישור מיועד להביא את הצדדים להסכמה, כאשר אין בכוחו של המגשר לכפות עליהם הסדר כלשהו. בהליך הבוררות מאידך, מפקיעים הצדדים את סמכות ההכרעה מידיהם ומפקידים אותה בידיו של הבורר. סמכות זו, מטילה על הבורר אחריות כבדה ומחייבת אותו לשמור על כללי התנהלות המאפיינים הליך שיפוטי.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
כבר יותר 13 שנים מנסים גורמים שונים במערכת המשפטית ומחוצה לה, ליזום הליך של גישור חובה בתביעות מסוימות, בניסיון להפחית מהעומס המוטל על בתי המשפט. משלחת מכובדת של שופטים ישראלים ביקרה בארה"ב בשנת 2000, וגילתה שברוב המדינות שם מופעל הליך גישור חובה. תחילה, חלה החובה רק על תיקי עבודה ומשפחה, אולם ב 98` היא הורחבה לכל סוגי התיקים האזרחיים.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, גישור הוא הליך שבו נועד מגשר (שהינו מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו עם בעלי הדין) עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו. התיקון לחוק בתי המשפט שנעשה בשנת 1992 הכניס את האפשרות של הפניית הצדדים לגישור, אך ניתן להצביע על מספר פגמים בהגדרת הליך הגישור.

לצפייה בקובץ לחץ כאן ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד ורונן סטי, עו"ד
גישור כפילוסופית חיים - בחלק הראשון של דברינו ננסה לבסס את ההנחה בדבר הצורך החברתי בגישור ובהמשך אציב את שני העולמות הליך הגישור אל מול הדיינות בבית המשפט זה בצד זה, תוך ניסיון למצוא נקודות מפגש ביניהם.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני עו"ד
עד לפני מספר שנים עסקו אך מעטים בגישור. לאחרונה הפך הדבר למעין תנועה חברתית. הוקמו מרכזי גישור ובמשרד המשפטים הוקם המרכז הארצי לגישור. מספרם של המגשרים בעלי הכשרה ראויה הולך וגדל. לפנינו תנועה חברתית רחבה. מן הראוי הוא ששינוי חברתי זה –"מהפיכת הגישור" – ימצה את מלוא הפוטנציאל שלו, כגודל התופעה כן גודל הסכנה הטמון בכשלונה. יש לעשות הכל למניעת חדירתם של מגשרים בלתי מיומנים.

ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני עו"ד, בורר ומגשר
גישור אינו רק מקצוע. זו פילוסופיית חיים. ביסודו מונחת הגישה, לפיה בבסיס חיינו - האישיים, הלאומיים, הבינלאומיים - מונחת ההסכמה. היא הבסיס המשותף המאפשר חיים משותפים.
ודוק: הסכמה (ושיתוף) אינם מניחים שלווה ורוגע. האדם הוא ייצור מורכב. לא פעם הוא מוצא עצמו בסכסוך (אמיתי או מדומה) עם זולתו. ברבים מהמקרים ניתן לפתור את הסכסוך בהסכמה. בין דרישות הצדדים קיימות נקודות השקה מספיקות, אשר בראיה כוללת, מאפשרות פתרון מוסכם של הסכסוך.

ראה מידע נוסף..

מאת:  ישראל שמעוני, עו"ד ומי-טל שמעוני, עו"ד
השסעים בחברה הישראלית עומדים בראש סדר היום הלאומי. גישור בין-תרבותי, בין-קהילתי ובין-דתי הוא התשובה לאתגר הרב תרבותיות בחברה הישראלית. גישור משמעו - קבלת הזולת וקבלת השונה על בסיס של כבוד-הדדי וניסיון ליישוב אי-הבנות וסכסוכים הנובעים מהשוני, בדרך של משא ומתן ובדרכי שלום. החברה הישראלית מתאפיינת בריבוי התדיינויות, תופעה המעידה על חברה שיש בה שסעים ופערים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
לא קיימת הגדרה אחידה המתארת את הליך הגישור. עם זאת, ההגדרה הבסיסית והמקובלת בספרות המקצועית העוסקת בגישור היא, כי גישור הנו משא ומתן המבוצע בעזרתו של צד שלישי, האוטונומיה היא של הצדדים לשלוט בהליך ולהחליט.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
שמירה על מערכת היחסים בין הצדדים לשם חידושה בעתיד, היא אחד מערכיו המוספים של הליך הגישור. בני אדם מנהלים משא ומתן לקידום האינטרסים שלהם. הדברים נשמעים כה מובנים מאליהם עד שכמעט מיותר לומר אותם. האומנם כך הדבר? ומה הם "האינטרסים האמיתיים"?

ראה מידע נוסף..

מאת ישראל שמעוני, עו"ד
הליך הגישור שונה מן ההליך השיפוטי מאחר והוא מסייע למיצוי האפשרויות הגלומות במשא ומתן. מקום לניהול משא ומתן קיים כמעט תמיד טרם פנייה לערכאות. עוד בילדותנו אנו מתחנכים על תחרות ומאבק. מרבית משחקי הילדים הם משחקי תחרות; התחרות קיימת בלימודים, בחיי החברה, במקום העבודה, ולמעשה הפכה לנו לטבע שני. על כן, אין פלא שהיא מוצאת את מקומה גם במגעים בין בני אדם הנחלקים בדעותיהם. כל אחד מהצדדים מבקש לקדם את עמדותיו שלו, ולפיכך הוא נוקט טקטיקות תחרותיות.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
שר המשפטים לשעבר, יוסף לפיד, התבטא בעת שכיהן בתפקיד: "אנחנו שוקלים גישור חובה. אנחנו מעודדים כל תהליך שיחסוך זמן שיפוטי: פישור וגישור ובוררות ומינוי מומחים. הקמת המנ"ת עשתה סדר מסויים בצוואר הבקבוק של תחילת התהליך. זה כעין חדר מיון של בית המשפט. אנחנו שוקלים בוררות חובה או גישור חובה לפי החוק, בחלק מהנושאים". גם השר מאיר שטרית, כשהיה שר המשפטים, הכריז אז כי בכוונתו להנהיג הליך גישור חובה. לדברי שטרית, ללא צעד זה, יהיה קשה לקדם את הגישור, שכן מספר הפניות לגישור קטן מאוד לדבריו. שרת המשפטים ציפי ליבני לא התבטאה עד כה בנושא גישור חובה.

ראה מידע נוסף..

מאת  ישראל שמעוני, עו"ד
במהלך משא ומתן בין הצדדים, נדמה לפעמים שהצד האחר לא מגיב לטיעונים הגיוניים וכך נוטה הדיון להתפתח לעימותים מילוליים. בכדי לשכנע בעמדתם, מחפשים הצדדים דרכים בעלי משקל רב יותר, ועל מנת לאגור כוח הם נוטים להתבצר בעמדותיהם חסרות הגמישות ומתחילים לחוש שקיימת סכנה למעמדם הכללי.

ראה מידע נוסף..

מאת: נועם שרביט, גלובס (6-7 ליולי, 2006)
במטרה להפחית את העומס במערכת המשפט, מתכוונים במשרד המשפטים להחיל חובת גישור בתביעות בסכום או בשווי של עד 50 אלף ₪.
כבר יותר משש שנים מנסים גורמים שונים במערכת המשפטית ומחוצה לה, ליזום הליך של גישור חובה בתביעות מסויימות, בניסיון להפחית מהעומס המוטל על בתי המשפט. משלחת מכובדת של שופטים ישראלים ביקרה בארה"ב בשנת 2000, וגילתה שברוב המדינות שם מופעל הליך גישור חובה. תחילה, חלה החובה רק על תיקי עבודה ומשפחה, אולם ב 98` היא הורחבה לכל סוגי התיקים האזרחיים.

לכתבה המלאה באתר גלובס לחצו כאן ראה מידע נוסף..

מאת: ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד
מערכת המשפט במדינת ישראל מצויה במצוקה קשה. עומס התיקים וריבוי ההתדיינות יוצרים עיכוב ניכר בשמיעת התיקים וההכרעה בהם. התוצאה היא עינוי דין, ירידת קרנה של הרשות השופטת ופגיעה ממשית ביחס לחוק ושלטונו, בבחינת "לית דין ולית פסק דין". תוספת תקנים של שופטים, הקמת בתי משפט חדשים והוספת כוח עזר מנהלתי ומשפטי מצליחים, אך במעט הקשה של ריבוי התיקים ואימת הסטטיסטיקה של ההספק השיפוטי, מצויים השופטים האמורים להיות מבחנו הכמעט בלבדי של השופט, מבחן המתבצע על יד ה"אח הגדול" העוקב באופן רצוף ומתמיד על ביצועיו באמצעות מסוף המחשב. מציאות זו מובילה למבוי סבוך בחינת אוי לי מיצרי היעיל ואבוי לי מאמונתי השיפוטית.

ראה מידע נוסף..