מאת: ד"ר ישראל שמעוני עו"ד עד לפני מספר שנים עסקו אך מעטים בגישור. לאחרונה הפך הדבר למעין תנועה חברתית. הוקמו מרכזי גישור ובמשרד המשפטים הוקם המרכז הארצי לגישור. מספרם של המגשרים בעלי הכשרה ראויה הולך וגדל. לפנינו תנועה חברתית רחבה. מן הראוי הוא ששינוי חברתי זה –"מהפיכת הגישור" – ימצה את מלוא הפוטנציאל שלו, כגודל התופעה כן גודל הסכנה הטמון בכשלונה. יש לעשות הכל למניעת חדירתם של מגשרים בלתי מיומנים.
אכזבה מהגישור וקריסתו תהווה בכיה לדורות; יש לקבוע אמות מידה אתיות לפעולתם של מגשרים, תוך הבטחת פיקוח והשתלמות; יש להבטיח הגנה ראויה על המגשר הפועל בתום לב להגשמת יעודו; יש לדאוג להפצת תרבות הגישור לכל שכבות העם; יש להבטיח רמה נאותה של הכשרה למגשרים. ימים אלה הם ימי מעבר. אם מהפיכת הגישור תצליח, תבוא פריחה חדשה. תרבות הגישור תהפך לחלק מתרבותנו הכללית, ומרכיב מרכזי בשיח הציבורי. אם מהפיכת הגישור תכשל , יידחה רעיון הגישור לתקופה ארוכה. יש לגייס, על כן, את כל הכוחות השלטוניים (נכנסת, ממשלה ובתי משפט) והפרטיים, להבטחת הצלחתה של מהפיכת הגישור.
גישור חובה
יש לחשוב על חקיקתו של חוק גישור חובה, אשר ייקבע מסגרות נורמטיביות ראויות באשר לגישור יש קשיים בגישור חובה. מנגד, גישור חובה פותר את הבעיה, שצד חושש להציע לצד השני לפנות לגישור כדי לא להיחשב כחלש יותר.
החובה תביא לחשיפה הרבה יותר רחבה של אנשים שאולי לא היו נחשפים לדבר הזה. יש פה מסר חברתי ותרבותי על הצורך בהידברות ולא שהנשק היחידי הוא הגשת תביעה. ישנה פה הגברת השליטה של בעל הדין - שלא יסתפק רק במה שהוא יכול להשיג בבית המשפט, אלא ייבחן מה באמת הוא רוצה, מה האינטרסים האמיתיים שלו.
תנאים למערך נכון של חיוב בגישור: מיון תיקים מושכל, שיפנה לגישור רק תיקים מתאימים, הצבת מספר חלופות בפני המתדיינים, למשל הערכה מקדמית של הסכסוך בוררות או גישור, ומימון נאות של התהליך.
ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד, מומחה לבוררות, פתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין בתחומים שונים מזה שנים ארוכות והינו מחבר הספר `אופק חדש בבוררות` (מהדורה ראשונה ושנייה), יוזם ומנסח תיקון מס` 2 לחוק הבוררות והצעת החוק "בוררות חובה". שימש סגן נשיא לשכת עורכי הדין בישראל בשנים 2003-2007, מייסד ומשמש כיו"ר המוסד לבוררות `יתרו`
